מבוא:
בכל שנה מתים בישראל יותר אנשים כתוצאה מזיהום אוויר מאשר בתאונות דרכים. הארובות שצצות מסביבנו פולטות לאוויר עשן המכיל חלקיקים וחומרים רעילים ומסרטנים.
גבוהות, שחורות ומעשנות – אנחנו רואים את הארובות האלה צצות כמעט בכל פינה בארץ. הן פולטות לאוויר שאנו וילדינו נושמים עשן רעיל, המכיל תחמוצות חנקן וגופרית, חלקיקים מזהמים וחומרים מסרטנים.
הנה נתון מבהיל הממחיש את חומרת הבעיה: אם כל מפעלי התעשייה בארץ היו עובדים בעת ובעונה אחת, הם היו פולטים לאוויר 2.4 טונות של חלקיקים מזהמים בשעה אחת! בעבודתי אעסוק בדילמה המוסרית של מפעלי הכימיקלים אשר לפעילותן הכלכלית השלכות מזיקות על עובדיהם ועל התושבים בסביבתם.
בעבודתי אציג את תופעת המפעלים המזהמים  והשלכות הזיהום על עובדי המפעלים והסביבה.
מהי החובה המוסרית שחלה על מפעלים תעשייתיים שהוכחו כמזהמים סביבתיים, כלפי עובדיהם בפרט והאוכלוסייה ככלל?
ממ"ן 11
ההיבטים המוסריים  של מפעלים תעשייתיים שהוכחו כמזהמים סביבתיים ראשי פרקים:
עסקים בלא מוסר: תחילה אציג פרק כלכלי בו אסקור את פעילותן הכלכלית של מפעלי התעשייה, אראה כי הפירמות הן עסק כלכלי הפועל כדי להרבות את רווחיו.
אראה את נתוני זיהום האוויר הנגרמים מפעילות זו והשפעתם המזיקה על הסביבה.
ההתחשבות בהשפעות המזיקות של הרעלים על הסביבה לא נלקחות בחשבון ע"י הפירמות כיוון שלא רלוונטי עבור הפירמות עפ"י המיתוס. אפריך מיתוס זה על ידי יישום הביקורת על הכלכלה הקלאסית – אראה כי הפירמות משתמשות  ביתרון הידע שלהן והן  נוהגות באופן  רציונאלי, דבר המביא לפגיעה בטובת הכלל. עסקים כמשחק: בפרק השני אציג את הפן החוקי בתופעה אסקור את החוקים והתקנות הקיימים ואראה כי מאחר והפירמות פועלות לפי החוק, הדבר מכשיר לדעתן את פעילותן העסקית כמוסרית, בהמשך אפריך מיתוס זה ע"י מגבלות הריסון החיצוני  בכך שנראה כי כללי המשחק לפיהם הפירמות פועלות פוגעים בהצלחתו של הרגולטור בריסון התופעה, וכן למרות שפועלות לפי חוק יש צד שלישי במשחק שאינו נמצא בעמדה שווה ונפגע.
עסקים כג'ונגל: בפרק זה אבחן את הפן המוסרי של התופעה ואראה כיצד פירמות אינן מתייחסות לעקרונות מוסר כחלק מפעילותן העסקית מאחר ורואות את המציאות כמלחמה על לקוחות ועל הגדלת רווחים ומטרתם לשרוד בכל מחיר, גם במחיר המוסר. אפריך מיתוס זה לקראת סוף הניתוח בו אשתמש בעקרון הסגולות הטובות המראה כי לא בהכרח החזק שורד אלא מי שיודע להתאים עצמו לסביבתו- נראה כי לעיתים שילוב פעולות מוסריות בפעילות העסקית דווקא יכולה להיטיב עם כל הצדדים. מיתוס הרווח: בפרק זה אדון באחריותו של המנהל למימוש האינטרסים הכלכליים של הפירמה וגם של שאר בעלי העניין, אראה כי שיקול הרווח לא צריך תמיד להוביל, בפעילות הפירמה יש להתחשב גם בשיקולים המוסריים בנוסף לכלכליים, כדי להטיב עד כמה שניתן עם כל הצדדים.