עבודת סיכום בקורס: הישרדות על האי הבודד.
שאלה 1. א. לפי השיעור בכיתה בו ענינו על סעיף זה השוני בין סמל לאלגוריה הוא ביחס בין היסודות. הפרטי-ספציפי והמוחשי-קונקרטי לעומת המוכלל והמופשט. כאשר מדובר בסמל, הפרטי והמוחשי חזקים יותר מן המהות המוכללת והמופשטת. בעוד הסמל מיוצג בצורה ספציפית וקונקרטית כעצם כלשהוא כגון בספר "בעל זבוב" : משקפיים, קונכית), המהות שעצמים אילו מייצגים אינה חד ערכית והיא נתונה לפרשנות, לעיתים רחבה במיוחד מצד הקורא. כך ייתכן שמהות או משמעות של עצם פרטי ומוחשי כגון שושנה אדומה יתפרש כסמל בעל שתי מהויות שונות. אם נתתי את השושנה לחברתי השושנה מתפרשת כסמל לאהבה, אך אם נתתי את השושנה לפרה היא מתפרשת כסמל לאוכל. ייצוגה הסמלי של השושנה שהיא עצם מוחשי ופרטי מייצג מהות מוכללת ומופשטת הבאה לידי ביטוי בשני משמעויות שונות לחלוטין.
האלגוריה לעומת הסמל הרבה יותר מוגדרת וחד ערכית. לעצם המוחשי והפרטי באלגוריה ישנה מהות ומשמעות אחת מוכללת ומופשטת. היחס בין היסודות בסיפור אלגורי שווה וכל עצם מוחשי וקונקרטי יקבל מהות ומשמעות אחת בלבד.                                                                                       המשל הוא דוגמא טובה לאלגוריה כאשר המשל הוא הפרטי והמוחשי והנמשל הוא המוכלל והמופשט. ב. היינס טוען במאמרו כי הרומן של גולדינג "בעל זבוב" הוא "משמעות בתוך פעולה, אמת כללית המקבלת נרטיב או ייצוג דרמטי, דרך דמיונו של הקורא" (היינס, עמ' 19). במילים אחרות טוען היינס כי סגנון כתיבתו של גולדינג הוא סמלי ולא אלגורי. גולדינג מעניק לעצמים או לפעולות מוחשיים משמעות כללית הניתנת לפירושים שונים על ידי הקורא. הכתיבה של גולדינג דורשת מהקורא לבחון היטב את הדמויות ודרכי הפעולה שלהן, כי בכל פעולה מוחשית ופרטית מסתתרות מהויות מוכללות ומופשטות שונות. חשוב לציין כי –