חיזבאללה ונסיגת צה"ל מלבנון ­תוכן העניינים
מבוא                                                                                                     עמ' 2-3
חלק א'                                                                                                  עמ' 4-15
פרק ראשון  – הבסיס האידיאולוגי של ארגון "החיזבאללה"           עד נסיגת צה"ל מלבנון                                          עמ'
4 -6
                                                                                                          א.         המשך המאבק לאחר הצהרת אהוד ברק על הנסיגה                                     עמ'
6 -7
פרק שני      – המעגל הפנים לבנוני           – ממאבק להשלמה                    עמ'
8 -11
                                                                                                         א.         יחסים פנים שיעים                                 עמ' 8-9
                                                                                                         ב.         לבנוניזציה של ארגון "החיזבאללה"        עמ' 9-11
פרק שלישי – איראן, סוריה-מדינות החסות                                  עמ'
1 2-15
סיכום חלק א'                                                                           עמ'
1 5
חלק ב'                                                                                                  עמ' 16-27
פרק ראשון – בסיס הלגיטימציה בהמשך המאבק כנגד          מדינת ישראל                                                       עמ'
1 6-20 פרק שני      – ארגון "חיזבאללה" והמעגל הפנים לבנוני –                         בין תמיכה להסתייגות                                          עמ'
2 1-23
פרק שלישי – אירן, סוריה-מדינות החסות                                                עמ'
2 4-26
סיכום חלק ב'                                                                            עמ'
2 7
דיון ומסקנות                                                                                         עמ' 28-30 סיכום                                                                                                   עמ' 31
רשימת מקורות                                                                                      עמ' 32-33
נספחים                                                                                                            עמ' 34-41
נספח 1
– רשימת הפיגועים כנגד כוחות ישראליים מאז נסיגת צה"ל מלבנון                                                        עמ'
3 4-35
                        נספח 2 – ניתוח סטטיסטי של עילות הפיגועים                               עמ' 36
                        נספח 3 – מפת "חוות שבעא"                                                       עמ'
3 7
                        נספח 4 – מפת אזור הוואזני                                                        עמ'
3 8
                        נספח 5 – מפת "שבעת הכפרים"                                                   עמ'
3 9
                        נספח 6 – מצע ארגון ה"חיזבאללה"                                              עמ'
4 0                         נספח 7 – מטרות התנועה אותן ביקשה להגשים במסגרת  בית הנבחרים הלבנוני                                                   עמ' 40 נספח
8 – סיכום סוגי פיגועים בשטחנו/אזהב"ט 1999-2000                        עמ' 41
                        נספח 9 – פיגועי ירי מנגד באזור הביטחון בשנת
1 999 בחתך חודשי             עמ' 41
מבוא
" ישראל היא מדינה בלתי חוקית, ואין לה זכות להתקיים באזור  ; מלחמת הג'יהאד נגד הישות הציונית תימשך עד שזו תעלם כליל "                                                                                                                 מזכ"ל "חיזבאללה" השיח' חסן נצראללה ב- 24 מאי 2000 השלים צה"ל את יציאתו מ"רצועת הביטחון" בדרום לבנון והביא בכך לסיומם של 22 שנות שהות בשטח לבנון שהחלו ב"מבצע ליטאני". עם השלמת הנסיגה החלו נציגי האו"ם בלבנון בראשות שליח האו"ם למזרח התיכון, מר' טרייה לארסן, בסימון הגבול ע"פ המפות הרשמיות וישראל אף הסכימה למספר תיקוני גבול מקומיים, על מנת לעמוד באופן מלא בהחלטת מועצת הביטחון 4
5 . במכתב מתאריך ה- 24 יולי 2000 כתב מזכ"ל האו"ם קופי אנאן למזכיר מועצת הביטחון "הרשה לי להודיעך, כי מדינת ישראל פרסה את כוחותיה על פי קווי הנסיגה וכי ממשלת לבנון מכירה בישום החלטת האו"ם ותאפשר פריסת כוחות האו"ם בדרום לבנון". הנסיגה מ"רצועת הביטחון" הייתה סופו של תהליך חברתי – מדיני ארוך שעבר על מדינת ישראל בשנים שלפני הנסיגה. מראות ההלוויות של חללי צה"ל, שנהרגו מאש ארגון "חיזבאללה", הכישלונות המבצעיים הרבים שליוו את פעילות צה"ל וצד"ל בלבנון, הביאו להתגברות הקולות בציבור בדבר הצורך לסגת בצורה חד צדדית משטח לבנון. "אסון המסוקים" ( 4/2/97) והקמת ארגון "ארבע אמהות" היו גם הם נקודת ציון חשובות בדרך להחלטה של ראש הממשלה לשעבר, אהוד ברק, לצאת מלבנון. הצהרתו החד משמעית, ביום היבחרו לתפקיד בדבר תאריך היעד לנסיגה ישראלית, הביאו לפגיעה קשה במורל הלוחמים בצבא דרום לבנון ועוררו בהם חשש כבד בדבר היום שאחרי הנסיגה הישראלית. לצד תחושת אלו בקרב הציבור והלוחמים הגביר ארגון "חיזבאללה" את מאבקו האלים כנגד כוחות צה"ל ואף החל בחודשים האחרונים לפני הנסיגה לבצע פיגועי איכות רחבי היקף ( לדוגמא – מוכנית התופת במוצב ערמתה). ב- 21 מאי 2000, החלו נוטשים לוחמי צד"ל את מוצביהם בדרום לבנון, הסכנה להתמוטטות אזור הביטחון הייתה מוחשית מאי פעם. ראש ממשלת ישראל, אהוד ברק, קיבל את ההחלטה למלא אחר הבטחתו כחודשיים לפני התאריך המיועד והוציא את כוחות צה"ל מלבנון . הבוקר שאחרי הנסיגה הביא עמו תקוות חדשות, תושבי גבול הצפון התעוררו ל"שחר של יום חדש". רבים בקרב תושבי ישראל האמינו כי השלמת יישומה של החלטת מועצת הביטחון תביא עמה שקט ממשי בגבול הצפון. תקופת השקט ( שלוותה בלא מעט הפגנות והפרות סדר לאורך הגבול), הסתיימה ב- 7 אוקטובר 2000 עם חטיפתם של שלושת חיילי צה"ל בסמוך לק.ד. 590. היה זה איתות ראשון, כי למרות שיעדו המרכזי של ארגון "חיזבאללה" הושג אין הדבר אומר כי הארגון יחדל מלפעול כנגד ישראל. עד כתיבת שורות אלו ביצע הארגון 28 פיגועים במתווים שונים שהביאו למותם של 13 חיילי צה"ל.   בבסיסה של עבודה זו תיערך ההשוואה בין העילות לפעילות כנגד כוחותינו ומאפייני הפיגועים לפני ואחרי נסיגת צה"ל מרצועת הביטחון – בהיבט השוואתי. העבודה תחולק לשני חלקים על מנת לערוך את ההשוואה בצורה מלאה אציג תחילה את האידיאולוגיה של הארגון מאז הקמתו ועד הנסיגה תוך התבססות על מצע הארגון משנת 85'.  ולאחר מכן אבחן את בסיס הלגיטימציה של הארגון לפני נסיגת צה"ל בשלושה מעגלים מרכזיים. הראשון מופנה כלפי מדינת ישראל ומטרתו להסביר את המשך הפיגועים תוך התבססות על עילות שונות ולגרום לקהילה הבין לאומית לקבל פעולות אלו. המעגל השני, מעגל הפנים לבנוני, שהוא בעצם סביבת המחייה וכר הגידול של הארגון, במעגל זה יש להתייחס לאוכלוסייה השיעית (אוכלוסיית היעד של הארגון), בנפרד ממערכת השלטון הלבנונית. המעגל השלישי והאחרון, הוא המעגל הכלל ערבי ובמרכזו סוריה ואירן. סוריה, מהווה עבור הארגון יד מכווינה והארגון מהווה עבורה זרוע ביצוע מרכזית למדיניות המשטר בדמשק, אירן לעומתה מהווה את בסיס התמיכה הכלכלית והצבאית לארגון ופועלת כל העת להמשיך בחימושו וציודו באמל"ח. חלקה השני של העבודה יהיה בעל מרכיבים זהים, אך יבחן את התקופה שלאחר הנסיגה מרצועת הביטחון.
צירופם של שלושת המעגלים ובחינתם לאור מפת הפיגועים של הארגון כנגד כוחותינו יכולות להסביר לקורא את מדיניות הפיגועים הישנה והחדשה של הארגון לפני ואחרי נסיגת צה"ל ולהוות כר לדיון שאערוך בסיום העבודה. מרבית העבודה, תתבסס על נאומים וכתבות באמצעי התקשרות השונים שפורסמו  בתקופה שלפני ואחרי נסיגת צה"ל מלבנון.
בהזדמנות זו ברצוני להודות למודיעין פיקוד הצפון על עזרתו בהשגת החומר הרלוונטי.