עוני וזקנה בישראל מבוא
     העוני בכלל והעוני אצל הקשישים בפרט הוא תופעה בינלאומית מדאיגה בארצות מפותחות ומתפתחות כאחת (בריק, 2005). המצב בארץ עוד יותר חמור בהשוואה בינלאומית (בנק ישראל, 2008; ;Zaidi,
2 006 Federal Interagency Forum on Aging-Related Statistics,
2 008). אחד מתוך ארבעה קשישים במדינת ישראל חיים מתחת לקו העוני כיום.
מצבם של חלק גדול הקשישים כאן עגום, הם חיים בדירות רעועות, קר להם בחורף והם מתלבטים אם לקנות בכספם תרופות או מזון (ברג-ורמן וברודסקי,
2 004).
בסיכון גבוה יותר לעוני נמצאים הקשישים העולים, שם אחוזי העוני מגיעים עד לכ-50% (מי-עמי,
2 006).         חוקים רבים נחקקו במהלך השנים שנועדו להסדיר את קצבת הזקנה, הפנסיה ואת מצבם הכלכלי של הקשישים בכלל. אך עדיין המדיניות איננה נותנת מענה הולם לצרכים המיוחדים של אוכלוסייה זו. אנסה בעבודה זו לתת סקירה קצרה על עוני הקשישים בעולם בכלל, עוני הקשישים בארץ ועוני הקשישים העולים בפרט. עוד אעמוד על החוקים השונים שנחקקו במהלך השנים והמדיניות הקיימת בארץ בתחום.      חשיבה רבה נעשית כיום בנושא, ואנשים רבים רוצים להביא לשינוי המצב ולשפר את איכות חיי הקשישים בארץ. פתרונות שונים הוצעו ודרכים שונות לפנות בהן, אביא כאן את חלקם, אם כי עדיין סימני שינוי חברתי וכלכלי ברורים לא נראים בארצנו.