הסיפור "מעשה מבן מלך שנפל לשיגעון" משקף תפיסת עולם אקזיסטנציאליסטית מובהקת.הסיפור עונה על השאלה מה מביא את האדם במרוצת חייו למצבים שבהם הוא חדל להידמות לעצמו?  הוא עוסק בתופעה של הבדיה העצמית/ הכחש עצמי מההיבט של הפילוסופיה הקיומית, בפער שבין העצמי כממד של אישיות סובייקטיבית, לבין האני-החברתי האובייקטיבי.  בראשון האדם פועל באופן ספונטאני, באחרון העצמי הוא נטול ייחודיות אישית, מושא של התפקיד שהוא נוטל. כלומר, באמצעות התפקיד האדם מעצב את דימויו, דימוי שהתרבות הכתיבה, ולפיה כל התנהגויותינו מכוונות על ידי האופן שבו האחרים מגיבים כלפינו. מכאן שאם החברה או התרבות מגדירה מה לגיטימי ומה אינו, נוצר מצב שהאדם פטור מעיסוק בשאלה מה מוסרי ומה מושחת . כך אנו מקבלים על עצמנו אידיאולוגיות רדיקליות, ואלו יובילו לפרדוקס אישי וחברתי שעלול להוביל לצביעות. כשאדם מפריד בין מה שבלבו (הממד הסובייקטיבי) לבין מה שבפיו (הממד החברתי) – הריהו עלול להיות שבוי בעולם הצביעות. התנהגות אנושית איננה חייבת לנבוע באופן הכרחי מן ה"מהות הפנימית".  גם מי שהשתחרר מן ההגדרה העצמית הזאת, גם מי שגילה את מערומיו יכול להחליט להתלבש. ויכול להחליט באלו בגדים יבחר. וזוהי גישתו של החכם בסיפור זה. הוא לא בא לחלוק על מה שהגיע אליו בן המלך בהתבגרותו. גם הוא "מודה" שאנחנו בעצם חיות. החידוש שלו הוא הרעיון שגם חיות יכולות להתנהג כמו בני אדם.    מאמרו של צבי מרק, מיסטיקה ושגעון ביצירתו של ר' נחמן מברסלב,  המוקדש לניתוח הסיפור "מעשה ממלך ענו", מסביר כיצד ההתנסות המיסטית מושגת בדרך של "שחוק וקמדיע", היינו של חיקוי ליצני העושה צחוק מן האמת המקורית.   ע"פ מרק, חלופת התפקידים בבית המקדש  נעשית כדי לחדד את השעשוע ואת חוסר הפונקציונאליות של העבודה, כמו כן, קומדיה הכוללת וממצה בחריפות את כל הקומדיות כולן, היא קומדיית המקדש . במקורות המאמר מוצגת עבודת ה' כעניין מופרך, שמבט מפוכח בו,חושף אותה כקומדיה ושחוק, אך גם כנובעת מתוך אהבת ה' ומתוך רצון עז להתקרב אליו במטרה  העיקרית לפשוט את הגשמיות ולבטל את הישות כדי להגיע לייחוד עם אלוהים. את מהות שגעונו של בן המלך לומד החכם באמצעות הצחוק והליצנות שבו,ואת הדרך לריפוי- באמצעות החיקוי, באמצעות המשחק, שהוא רחוק ממנו .
מרק טוען כי  ר' נחמן מסביר ומתאר את העולם הדתי בעזרת שדה סמנטי וסמלי רדיקלי, היוצר עמימות מסוימת מבחינה ערכית.   הפרקים:
תפקיד בן המלך, תפקיד השגעון  על מאפייניו מאפייני השגעון                                                                                                                                           תפקיד הלבוש והשולחן כסמל לנימוסים וציוויליזציה- תפקיד התרנגול כסמל ליצר ותאווה  תפקיד החכם ותפקיד הריפוי על מאפייניו     המסר של החכם חילופי תפקידים  דבקות-עבודת ה' כשגעון ואקסטזה                                                                                                                                                                                                                                                      החיקוי ועוד "משחקי ילדים".  סיכום ביבליוגרפיה