סמלים וחפצים- שימושם, משמעותם והשפעתם על עולם המחול תאריך הגשה: 23.11.2009
תוכן העניינים
                                                                                       מבוא -…עמ'
3 פרק 1. סמל וחפץ- הגדרות -עמ' 5
            1.1
סמל -..עמ' 5
            1.2
חפץ -…עמ' 5
            1.3 הסמליות בתנועות גוף האדם ..עמ' 6
            1.4 השימוש בחפץ באמנויות הבמה עמ' 8
פרק 2. השימוש בסמל ובחפץ בתנועת הגוף במחול ובמחול האמנותי -..עמ'
1 0             2.1 הסמליות במחול -עמ'
1 0                2.1.1 במחול באופן- כללי –.עמ'
1 0                2.1.2 במחול האמנותי עמ'
1 2
            2.2 השימוש בחפץ במחול בכלל -עמ' 15
            2.3 השימוש בחפץ במחול בארץ -עמ' 19
            2.4 יוצרים עם חפצים במחול (במאה העשרים) –…עמ' 20                2.4.1 לואי פולר (Loie Fuller) ..עמ'
2 0                2.4.3 אלווין ניקולאס (Allvin Nikolais) ..עמ'
2 3                 2.4.4 פינה באוש (Pina Baush) .עמ'
2 5                פרק 3. רפלקציה של עבודת הביצוע –עמ'
2 9
            3.1 "דירה"- מאץ- אק Mats Ek)) .עמ'
2 9
            3.2 סולו סכין, "מכונת המלט"- אמיר קולבן ..עמ' 33
            3.3 "בדים מרחפים"- רנה שיינפלד עמ' 36
           סכום -..עמ'
3 9
ביבליוגראפיה –עמ'
4 1
נספחים- ראיון עם רנה שיינפלד-
8 .10.2009
תקציר עבודה נילווית לתיזה- סמלים וחפצים- שימושם, משמעותם והשפעתם על עולם המחול העבודה עוסקת בנושא הסמל והחפץ: הגדרותיהם ומשמעויותיהם באופנים השונים, פירושם של מונחים אלו, כיצד בא הסמל לידי ביטוי במחוות ובתנועות גוף האדם, ההתייחסות של האדם אל החפץ ובמה התייחסות זו תרמה לו לאורך השנים. כמו כן, העבודה מבקשת לבחון את השימוש של החפץ באמנויות הבמה. בהמשך, העבודה בוחנת את השימוש בסמל ובחפץ בעולם המחול בכלל ועל ידי יוצרים שונים בפרט. העבודה תביא לידי דיון את מהות הסמל באמנות המחול באופן כללי ובמחול האמנותי בפרט. כמו כן, דנה העבודה בהתייחסות של הרקדן אל החפץ, וכיצד החפץ משפיע על תנועתו המחולית.
נוסף לזאת עולה הנושא של השפעת החפץ על הצופה ביצירת המחול, וכן השפעת החפצים על המחול (בארץ) ישראל. לקראת סוף הפרק השני מוצגים מספר דוגמאות של כוריאוגרפים נודעים, אשר יצרו מחול עם חפצים שונים. הפרק השלישי והאחרון בעבודה עוסק ברפלקציה שנעשתה ביחס לעבודת הביצוע, לפי שחזור של שלושה קטעים, שנעשו על ידי שלושה יוצרים שונים, כאשר כל אחד מהיוצרים מתייחס לחפץ ביצירתו באופן אחר, ורואה אותו מנקודת מבט שונה. הקטע הראשון הינו קטע מתוך היצירה "דירה" (2000), של הכוריאוגרף מאץ-אק. השחזור מתייחס לתמונה בחדר האמבטיה, ובמה שקורה לרקדנית בתוכו. כיצד הרקדנית מתנהלת בעצמה ולאחר מכן ביחסי הגומלין עם החפץ (בידה- אגן רחצה צרפתי, ששימש לניקוי אברי המין הנשיים) ועם ארבעת הרקדנים (גברים) האחרים. הקטע השני עוסק ביצירתו של הכוריאוגרף אמיר קולבן, קטע מתוך היצירה "מכונת המלט" (1997)- המכונה סולו סכין. זהו סולו המבוצע במקור על ידי רקדנית, הרוקדת על הבמה עם סכין גדולה ואמיתית. הקטע השלישי והאחרון בשחזור, הוא קטע מתוך יצירתה של הכוריאוגרפית רנה שיינפלד, ונקרא "בדים מרחפים" (2006). במקור קטע זה נעשה על ידי להקתה של שיינפלד שמנתה תשע רקדניות. בקטע זה נעשה שימוש בבד משי גדול, רך, בצבעי שחור לבן המעורבבים באופן חופשי.