מבוא
עבודה זו בוחנת את השפעתו של שכר המינימום על העובדים. בימינו נושא הינו חשוב שכן עדיין יש עובדים חלשים אשר אינם מקצועיים ועל כן אינם יכולים להבטיח את פרנסתם ברמה כזו שתאפשר רמת חיים סבירה ועל כן קביעת שכר המינימום באה להבטיח את רמת הכנסתם בכבוד. שכר מינימום מהווה כלי מדיניות מקובל של התערבות בשוק העבודה על מנת להשיג שתי מטרות חברתיות עיקריות:
1.       קביעת רמת הכנסה מינימלית לעובד המאפשרת לו תנאי מחיה התואמים, באופן יחסי, את רמת החיים המקובלת במדינה.
2.       צמצום הפערים בהכנסות מעבודה.
חוק שכר המינימום מגדיר את ההכנסה הפנויה המינימלית לשעת עבודה מנקודת ראות העובד. על פי הכנסה זו נקבעת העלות המינימלית לשעת עבודה למעסיק. עלות זו חייבת להיות נמוכה מהתפוקה של העובד על מנת שניתן יהיה להעסיק את העובד.
בישראל נחתם לראשונה הסכם קיבוצי של הכנסת המינימום בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין ההסתדרות הכללית בשנת 1972. בשנת 1980 הוכללו מרבית רכיבי השכר בהגדרה של הכנסת מינימום.
שנתיים מאוחר יותר הוצאו מתחולת הכנסת המינימום מספר רכיבים (פרמיות וותק, משמרות, שות נוספות, החזרי הוצאות, וכדומה). הסכם קיבוצי זה היה בתקוף עד אפריל 1987, והורחב באמצעות צווי הרחבה בחתימתו של שר העבודה על כלל המשק. במהלך שנים אלו נעה רמת הכנסת המינימום בין 20 ל-45% אחוזים מן השכר הממוצע במשק, תוך תנודות חריפות במהלך התקופה.
באפריל 1987 נכנס לתוקפו חוק שכר המינימום, אשר נתן תוקף להסכמים בדבר שכר מינימום, שנחתמו בין ההסתדרות לבין לשכת התאום ונקבע לראשונה מנגנון עדכון אוטומטי.  שכר המינימום שנקבע באפריל 1987, היה בגובה 39% מן השכר הממוצע במשק, והוא הועלה בהדרגה עד שהגיע ל-45% מהשכר הממוצע במשק באפריל
1 988.
באפריל, 1997 הוכנסו בחוק מספר תיקונים. בין התיקונים העיקריים העלאת שכר המינימום מ-45% מהשכר הממוצע במשק ל-47.5% ועדכון שכר המינימום פעם בשנה, לפי השכר הממוצע, לעומת עדכון לסירוגין פעם בשנתיים לפי השכר הממוצע ופעם בשנתיים לפי מדד המחירים לצרכן. בנוסף הוצאו כל הפרמיות מחישוב השכר לצורך הזכאות להשלמת הכנסה מכוח חוק שכר המינימום, ולצורך חישוב שכר המינימום הופחת מספר השעות של משרה מלאה (ל-186 שעות). שכר המינימום עומד נכון לפברואר
2 010 על  3,850.18 ש"ח בחודש. השוואת שכר המינימום לשכר הממוצע בענף מצביעה על הבדלים גדולים בין הענפים: יחס שכר המינימום לשכר הממוצע בסקטור העסקי היה כ-43% אחוזים ב-1999 ובתעשייה עמד על כ-33%. בענפים עתירי העבודה הפשוטה היה היחס גבוה יותר: כ-57% בענף הטקסטיל וההלבשה, כ-60% בענף האירוח ולמעלה מ-100% אחוזים בענף שירותי האוכל.
בגלל מבנה התפלגות השכר, שיעורו של שכר המינימום מהשכר החציוני (השכר שמתחתיו משתכרים 50 אחוזים מהשכירים) גבוה יותר – והוא היווה בשנת 1998, 53% מהשכר החציוני במשק לעובדי משרה מלאה. גם ברמתו הנוכחית, זהו שכר גבוה יחסית לשכר החציוני בהשוואה לרוב מדינות ה-OECD.             בעבודה זו הוצג שכר המינימום כפי שהינו עפ"י החוק בישראל תוך השוואה בינלאומית.  נבחנה השפעתו של שכר המינימום על התעסוקה, העוני ואי-השיוויון. כמו כן, נבדקה רמת אי-הציות לחוק ורמת אכיפתו תוך הבחנה בינלאומית לנעשה במרבית המדינות המפותחות.
לסיכום הוצגו היתרונות שבהעלאת שכר המינימום. תוכן עניינים

1 .       מבוא -…     1
2 .       רקע —     2
3 .       הגדרות –     3-4
4 .       המצב בישראל —      5
5.       השוואה בינלאומית …   6-8 
6 .       השפעת שכר המינימום על התעסוקה -…  9-12
7.       השפעת שכר המינימום על אי השיוויון והעוני –.  13-15
8 .       הציות ואכיפת חוק שכר המינימום בישראל –…   16-18
9.       היתרונות בהעלאת שכר המינימום –.      19
1 0.   סיכום ומסקנות -..   20-21
1 1.   בבליוגרפיה      22