תקציר בשנים האחרונות יצאו לאקרנים בישראל שני סרטי צבא, שזכו להצלחה מסחרית ואומנותית גדולה: "בופור" (יוסף סידר, 2007) ו"ואלס עם באשיר" (ארי פולמן, 2008). למרות ששני הסרטים עוסקים באותו צבא ובאותה מלחמה, הנרטיב, שמשתקף מהדמות הראשית בכל אחד מהסרטים שונה. בעבודה זו אבחן, כיצד הנרטיבים השונים משתקפים בקולנוע הישראלי? אילו מאפיינים קולנועיים יש לנרטיב הלאומי הרואי לעומת הנרטיב הביקורתי? ואנסה לענות על השאלה, שעומדת במרכז עבודה זו: כיצד הנרטיב משתקף מדמות החייל בסרטי הצבא החדשים בקולנוע בישראל?
על מנת לעשות זאת, אציג באמצעות השתלשלות היסטורית את סוגי הנרטיב השונים, כפי שהם משתקפים בדמות החייל בקולנוע הישראלי: מנרטיב הרואי, שמנציח את המיתוס הלאומי ובו החייל הוא גיבור, ועד נרטיב ביקורתי, שיוצא כנגד המיתוס הלאומי ובו החייל הוא אנטי גיבור. לאחר מכן, ותוך כדי שימוש במושגי היסוד של החלק הראשון, אנתח את שני סרטי הצבא החדשים תוך התמקדות בניתוח הדמות הראשית בסרט.  תוכן העניינים:
תוכן העניינים –…1
מבוא –.2
פרק א'- סקירת ספרות .3
מיליטריזם בישראל –3
דמות החייל בקולנוע בישראל –..4
2 .1 דמות החייל בקולנוע הלאומי הרואי –..5
2 .2  דמות החייל בקולנוע הביקורתי .6
2 .2.1 דמות החייל "הזר והחריג" 6
2 .2.2 דמות החייל הפוסט מודרני 7
2 .3 דמות החייל בסרטי הצבא החדשים –..8
פרק ב'- מתודולוגיה -8
ניתוח הנרטיב .8
ניתוח הדמות הראשית בסרט –8
פרק ג'- ממצאים -…9
הסרט "בופור" 9
הסרט "ואלס עם באשיר" 11
פרק ד'- דיון 14
סיכום -.15
ביבליוגרפיה –..16
פילמוגרפיה ..16