תקציר מאז הופעת הדיווחים הראשונים על סקרי בחירות בתקשורת בשנת 1969, חל גידול מהיר וקבוע במספר העיתונים הכוללים סקרי בחירות בדיווחיהם, בכמות הכתבות הכוללות סקרים, במיקום סקרים בעמודים ראשונים, בשימוש בסקרים בכותרות ובניתוח סקרי בחירות בכתבות ובפרשנויות (וימן, 1998).
במערכות הבחירות האחרונות השימוש בסקרים באמצעי התקשורת גבר: העיתונים היומיים הגדולים מפרסמים לפחות סקר אחד ביום, ולעתים אף יותר מכך, וזאת בבולטות גוברת והולכת. במשך השנים, מאז הסקרים הראשונים בעיתונות ועד היום, חל שינוי באופן הדיווח על סקרים. הדיווח על סקרים נעשה עשיר יותר וכולל מידע על: האוכלוסייה הנסקרת, שיטת הדגימה, גודל המדגם, זיהוי הסוקר והגורם המזמין. אולם, על אף העשרת הדיווח בנתונים הטכניים של ביצוע הסקר, קיימת ביקורת בנוגע לסוג הידע, שמספקים סקרי דעת קהל. הטיעון המרכזי של המבקרים הוא, שסקרי דעת קהל מוצגים כ"מרוץ סוסים", שנבחנים רק על פי התוצאה, ואינם עוסקים בשאלות מהותיות וענייניות, שבוחנות את הדרך.  בעבודה זו ארצה לבדוק את אופן השימוש בסקרי דעת קהל בישראל בשני עיתונים בישראל ("ידיעות אחרונות" ו"הארץ") בשתי מערכות הבחירות האחרונות (2006 ו- 2009) וארצה לענות על השאלה: באיזה אופן הוצגו סקרי דעת הקהל בעיתונות בישראל בשתי מערכות הבחירות האחרונות לראשות הממשלה?