דיני משפחה וירושה – תשס"ח                  סמכויות ויחסי הגומלין בין הערכאות יפית, אזרחית ישראלית ויהודיה, הכירה את קובי אזרח ישראלי ויהודי. השניים התאהבו, ובשנת 1996 התחתנו כדמו"י (כדת משה וישראל). שנתיים אח"כ, בשנת 1998, נולד לבני הזוג בנם המשותף (דני). עם השנים צברו בני הזוג רכוש רב. לאחר 10 שנות נישואין, מודיעה יפית לקובי כי ברצונה להתגרש והיא מבקשת ממנו כי יערכו יחד הסכם גירושין. בתגובה, מבקש קובי מיפית לפנות יחד ליועצת הנישואין הידועה ורדה גמליאל דקונט, אולם למרות שקובי מצהיר על אהבתו הרבה אליה – יפית מסרבת ואומרת "הכל נגמר בינינו". לאור זאת, לאחר שנועץ בעו"ד מטעמו, מגיש קובי ביום 15.2.06 תביעת גירושין לבית הדין הרבני האזורי בתל אביב- יפו ובה הוא כורך את סוגיית מזונות בנם (דני) ואת חלוקת הרכוש.
בתביעתו, מציין קובי כי מאחר והוא ויפית צברו רכוש רב, אין בידו כרגע את כל הפירוט של המלא של הרכוש. לכן, כעת הוא מציין את כל מה שיש בידיו ומיד כשיוכל, ישלים את כל הפרטים. ביום 17.2.06
מגישה יפית בבית המשפט לענייני משפחה ברמת-גן תביעה למשמורת הבן, תביעה למזונותיה ומזונות הבן (דני) וכן תביעה לפירוק שיתוף בדירת מגורי הצדדים ושאר נכסי בני הזוג.
  ביום 20.2.06 מוסר קובי לבית הדין את השלמת הפרטים המלאה ובה כל פרטי הרכוש של בני הזוג.
ביום 18.3.06, מתקיים בבית הדין הרבני דיון ראשון בתביעת הגירושין שהגיש קובי. עוה"ד של קובי טוען כי :
"קובי לא רצה בגירושין, אולם לאור העובדה שיפית החליטה שאיננה רוצה עוד לחיות עימו – אין מנוס מלהתגרש".
בתגובה, טוען עוה"ד של יפית כי:
 "אין לבית הדין סמכות לדון בכל תביעת הגירושין של קובי: לא בגירושין, לא ברכוש, לא במזונות של האישה לא במזונות של הבן ולא במשמורת של הבן" הנימוקים לטענתו הם: א.      קובי בכלל לא רוצה להתגרש.
ב.      אין לקובי כל עילת גירושין נגד יפית. ג.        קובי לא פרט בתביעה את כל הרכוש שיש לבני הזוג.
ד.      קובי לא יכול לתבוע את משמורת הבן, כי ברור שהילדים צריכים ללכת עם האמא.
ה.      העובדה שקובי לא כרך סוגיית מזונותיה של יפית מלמדת על חוסר כנות.
לאחר שבית הדין, שומע את הטענות, קובע בית הדין הרבני, כי הוא בעל הסמכות לדון בכל התביעות וכי נימוקיו יינתנו בנפרד (בתוך מספר ימים).  חודש לאחר מכן (20.4.06) עתיד להתקיים דיון בבית המשפט לענייני משפחה ברמת-גן.
יפית פונה אליכם, ומבקשת לקבל ייעוץ משפטי בסוגיות הבאות:
א.      בתשובתכם התייחסו לשאלת סמכות השיפוט של בית-הדין הרבני בכל התביעות: החזקת הקטין, מזונות הקטין, מזונות יפית והתביעה הרכושית.
ב.      כמו כן, התייחסו לשאלה מיהו הגורם האמור להכריע בסוגיית הסמכות?
ג.        מהן דרכי הפעולה המשפטיות האפשריות העומדות לרשותה (מבחינה משפטית בלבד – כמובן).
כעת הניחו, כי מספר ימים אח"כ מוסר בית הדין נימוקים מפורטים להחלטתו.
לאחר מכן, ביום 20.4.06, מתקיים דיון בבית המשפט לענייני משפחה ברמת-גן, בכל תביעותיה של יפית.
  ד.      מה יטען קובי?
ה.      האם על בית המשפט לענייני משפחה לדון בשאלת הסמכות ?
כעת הניחו לחילופין, כי החלטת בית הדין ביום 18.3.06 (ההחלטה הראשונה) הייתה כי "לאור טענות הצדדים – יש לקבוע ישיבה נוספת ליום
5 .4.06." לאחר מכן, ביום 20.4.06התקיים דיון בבית המשפט לענייני משפחה ברמת-גן, בתביעותיה של יפית.
  ו.        מה יטען קובי?
ז.       האם על בית המשפט לענייני משפחה לדון בשאלת הסמכות ?
כעת הניחו כי במהלך הדיון מסכימים 2 הצדדים כי בית הדין הרבני יהיה המוסמך לדון בכל הסוגיות וזאת לאור העובדה כי הם דתיים וחשוב להם לנהל את התיק בבית הדין הרבני.
בית הדין פוסק, כי לאור העובדה שהצדדים דתיים ולאור הדין הדתי הידוע לפיו "בנים צריכים לגדול אצל האבא", הבן דני יהיה במשמורת האב.
חוו דעתכם על פסיקה זו. העבודה מונה עמוד וחצי