ניתוח תוכניות הריאליטי עפ"י משנתו של מרטין בובר או כיצד היה מנתח מרטין בובר את מערכת היחסים בין הצופים למשתתפים בתוכניות הריאליטי?
                          תוכן עניינים:
מבוא                                                                                  
3 -4
סקירת ספרות – מרטין בובר                                            5-10 סקירת הריאליטי בעולם המודרני                                   10-14
ביקורת אפשרית בהגות בובר כלפי תוכניות הריאליטי   14-17
סיכום                                                                                    17
ביבליוגרפיה                                                                          18
במציאות היומיומית המסועפת של חיינו, בסדר יום צפוף ומלא פעילות, הופתעתי לגלות תופעה הולכת ומתחזקת של התמכרות לתוכניות הריאליטי. האח הגדול, נולד לרקוד, כוכב נולד, הישרדות, הרווק, רוקדים עם כוכבים, פעם בחיים, יום בחיי, הברבור, לרדת בגדול, זוהי רק רשימה חלקית של סדרות התופסות שידורי פריים טיים, ועולות בשיחות סלון. בשעות הפנאי המעטות של הצופה הישראלי, נמצא כי תוכניות הריאליטי לא יורדות מ-29% צפייה, גמר האח הגדול למשל רשם 35.7% רייטינג, וברגע הזכייה נרשמו 39.2% צפייה, ו-2.5
מליון הודעות טקסט שנשלחו. אם כן, 28 מיליון ביקורים באתר ה"אח הגדול",
2 ,653 כתבות בעיתונות המודפסת, 2,888 אייטמים באתרי אינטרנט. אין מקום לתהות על מעמד תוכניות הריאליטי בעולם בכלל ובישראל בפרט, בעוד מנכ"ל פיצה האט טוען שנמכרו במהלך התוכנית פיצות ב-1,000 ₪ לדקה.
על פי החוק היבש תוכנית ריאליטי הינה תוכנית מציאות ונכנסת תחת קטגוריה של ז'אנרים טלוויזיוניים שאינם מבוימים, הריאליטי מתגאה ביכולתו לתעד אירועים מציאותיים ולספק תוכן בזמן אמת עם דמויות שאינם שחקנים מקצועיים, אלא מגלמים את עצמם. נדמה כי הריאליטי שבר את כל המוסכמות וידו עוד נטויה, ניתן לומר שהשנה הריאליטי סחף אחריו צופים רבים, שבר שיאים ורמס בעדינות בדרכו את הדרמה הבדיונית או הכתובה.   דווקא העניין שיצר הז'אנר בקרב הציבור הוא שמשך אותי לחקור בעבודתי זו, כיצד מרטין בובר היה מנתח את תופעת תוכניות הריאליטי או לחילופין את הדיאלוג הנרקם בין הצופים למשתתפי התוכנית. במדינה קטנה כישראל שבה הולכים ומתמעטים אופציות המשתתפים בתוכניות מעין אילו, רציתי להבין האם אנחנו מפספסים את המטרה שמקדשת את האמצעים?
האם משנתו של מרטין בובר תעלה באוב את האמת לאמיתה שבז'אנר ולא בצורה ערוכה ע"י טובי הבמאים והמפיקים בארצנו? או אדרבא תתמוך במערכת היחסים התקשורתית המתפתחת מול עיני המצלמות?
בעבודתי זו אתרכז בהגותו של מרטין בובר כפי שבאה ליידי ביטוי בספרו "אני ואתה".
עיקרון הדיאלוגי אותו מדגיש בובר בספרו, הינו שדו שיח הוא אבן יסוד בהוויה. החיים האמיתיים מבוססים על דיאלוגים שבהם ישנה זיקה הדדית בין ה"אני", העצמי ובין ה"אתה". בניגוד גמור לחיים המשקפים את מציאות הריאליטי, וזוכים לדיאלוג של "אני" ובין ה"הוא" ("הלז"). כאשר האדם, ה"אני", פונה אל ה"אתה" – בקול או בפנייה דמומה – הוא מגלה את נוכחותו שלו: "האתה שלי ואני – שנינו פועלים זה בזה. תלמידינו משכילים אותנו, מעשינו עושים אותנו… מכונסים אנו… בתוך ההדדיות הזורמת של "הכל".
שאלת המחקר בעבודתי זו היא כיצד היה מנתח מרטין בובר את מערכת היחסים בין הצופים למשתתפים בתוכניות הריאליטי. האם מדובר ביחסי אני-לז או ביחסי אני –אתה. האם הדיאלוג ביניהם מושתת על ניסיון להיכרות נפשית רוחנית או על ביקורתיות ושיפוטיות. בעבודתי אבדוק מהכיצד משתקפת הגותו של בובר במי הריאליטי, תוך בחינת מערכת יחסים דיאלוגית קיימת בין צופים – משתתפים. האם הוא היה טוען שהדיאלוג מושתת על עקרונותיו הנעלים או שמא מדובר על היחסים המודרניים הרדודים אותם הוא תוקף?
מרטין (מרדכי) בובר, נולד ב-8 בפברואר 1878, בוינה. חוקר, הוגה, מחנך ומרצה. עסק בתודעה דתית, ביחסים בין אישיים ובענייני הקהילה. השתייך לציונות הרוחנית, היה פעיל בקהילות היהודיות וחינוכיות בגרמניה וישראל. תרם למחקר הפסיכולוגי-חברתי, פילוסופיה, אקזיסטנציאליזם הדתי, מדעי הרוח ומדעי החברה. נפטר ב-1965 בירושלים. שורשיה של הפילוסופיה הדיאלוגית מאת מרטין בובר מושפעת רבות מהפילוסופיה הגרמנית. עיקר הגותו כתובה בפירוט בספר "אני –אתה" שנכתב ב-1923.  הספר תורגם לעברית ונקרא "בסוד ושיח", אך עדיין קשה לקריאה. הגותו של בובר מתייחסת לכך שה"אדם נעשה אני באתה". כלומר, אין לאדם אני ממשי, הממשיות מתפתחת כאשר מצליח האדם לומר "אתה". כמובן שבובר מתייחס לפן הרוחני של ה"אתה", קליטת ה"אתה" בהווייתו, בכנותו ובעיקר בהיותו ניחן באיכות שלא ניתנת לספור בצורה כמותית, או להגדרתו לאדם אחר (שלישי).  האם אילו היחסים המוגדרים בין הצופים בריאליטי למשתתפיו? בחרתי לחקור שאלות אילו בשל פופולאריות תוכניות הריאליטי, ובגלל העובדה שיחסים בין אישיים והדיאלוג אליו מתכוון בובר הולכים ומתמעטים בעולם המודרני. ההתפתחות הטכנולוגית לעניות דעתי הינה זו שמורידה את שיעור הדיאלוג אליו מתכוון בובר. בעבודתי זו אחקור את הסוגיה, תוך סקירת הגותו הספרותית ומחשבות בדבר התנגשות התיאוריה במציאות של ימינו אנו.