החוג ללמידה, הוראה והדרכה מודעות פונולוגית עבודה בקורס: לקויות למידה – יסודות עיוניים והשלכת פדגוגיות תוכן העניינים
מבוא
פרק א':   ליקויי למידה פרק ב': דיסלקסיה פרק ג':  תהליך הקריאה פרק ד': הקשר בין מודעות פונולוגית לבין לימוד הקריאה פרק ה': גורמים לקשר הסיבתי בין מודעות פונולוגית לבין לימוד קריאה סיכום ביבליוגרפיה מבוא
תלמידים עם לקויי למידה מוגדרים כתלמידים שאינם מתפקדים כמצופה ביחס לרמת בני גילם ורמת המשכל שלהם במשימות אקדמיים. דיסלקסיה הינה ליקוי קריאה המונע את רכישת הקריאה בהתאם ליכולתו השכלית של הקורא. הסיבות לכך הם שיבושים ספציפיים בתהליכים ובתפקידים הכרחיים המפריעים לעיבוד מדויק של הגירויים ומונעים מתן תגובה הכרחית נבונה ומובנת.
תיאורית הלקות הפונולוגית גורסת כי אחד המאפיינים השכיחים בקרב אוכלוסיית תלמידים עם ליקויי למידה הוא לקוחת במודעות ובעיבוד הפונולוגי, כלומר, הקושי לפרק מילים לסגמנטים תת-הכרתיים ולצרף לצלילים ולמילים. מחקרים רבים מראים כי מודעות פונולוגית מהווה מנבא טוב ללמידת קריאה.
מודעות פונולוגית היא הערנות לכך שהמילה מורכבת מצלילים, ושניתן לבצע פעולות שונות בחלקים הצליליים של המילה. (למשל, להוסיף צליל למילה ולחלק מילה לחלקיה). מודעות פונולוגית חיונית לרכישת קריאה והאיות, שכן אותיות הא"ב מייצגות את צלילי הדיבור.
פענוח פונולוגי הוא היכולת לקשר בין סימני כתב לבין יחידות הצליל (פונמות) שאותן הם מייצגים. מטרתה של עבודה זו היא להראות את הקושי במודעות הפונולוגית והשפעת האימונים בפענוח פונולוגי על ההישגים,  דרך השוואה בין מאמרים שבדקו תלמידים שמתקשים בפענוח פונולוגי, ותלמידים שקיבלו אימון בפענוח פונולוגי. תלמידים שעברו אימון שמטרתו להגביר את הבנת הנקרא, ותלמידים שלא קיבלו כל טיפול. במאמרים, נבדקה גם יכולתם של תלמידים לקרוא מילות תפל מנוקדות ולהבין טקסטים מורכבים בתום האימונים.
מקריאת המאמרים מצאנו כי המסקנה היא: תלמידים שמתקשים בפענוח פונולוגי אכן משיגים ציונים נמוכים יותר בהבנת הנקרא מ"מפענחים טובים", לעומת זאת, תלמידים שקיבלו אימון בפענוח פונולוגי, השיגו שיפור רב יותר הן בקריאה של מילות תפל מנוקדות והן בהבנת הנקרא.
לסיכום:
המחקרים השונים שהשוו בין תלמידים עם ליקויי למידה לקבוצת ביקרות של תלמידים ללא ליקויים, הצביעו על שונות במשתנים שונים של עיבוד מידע, כגון עיבוד פונולוגי.