רפראט בפילוסופיה- אסתטיקה ביקורת כח השיפוט- עמנואל קאנט

מקצוע
מילות מפתח
שנת הגשה 2009
מספר מילים 2459
מספר מקורות 5

תקציר העבודה

ביקורת כוח השיפוט האסתטי- עמנואל קאנט רפראט סמינר ביקורת כוח השיפוט- עמנואל קאנט עבודת גמר- רפראט פרק א'- מבוא לפילוסופיה הקנטיאנית ההגות הפילוסופית של קאנט מסמנת את המעבר בין שתי תקופות עיקריות בתולדות הפילוסופיה המודרנית. הפילוסופיה של קאנט, מבחינה היסטורית, הייתה הניסיון המשמעותי ביותר לפתור בעיות שהעסיקו פילוסופים במאות ה-17 וה-18. בין היתר, כללה הפילוסופיה שלו מתן בסיס פילוסופי למדע החדש, הבנת היחס שבין אותה הסתכלות חדשה של המדע בטבע לבין התפיסות המטאפיסיות, המוסריות והדתיות, והגדרת הגבולות של היכולת האנושית להכיר את המציאות, הן הטבעית והן העל-טבעית.
עם זאת, במבט קדימה, קאנט מגדיר מחדש את סדר היום של הפילוסופיה המודרנית, ומכונן את הבעיות שניצבו לפני פילוסופים במאות ה-19 וה-20. הוא שינה את משמעות המושג מטאפיסיקה ממחקר מסדר ראשון של העל טבעי או הלא גשמי, למחקר מסדר שני של הדרך שבה יכולת החקירה האנושית מאפשרת לעצמה לחקור כל תחום דיון שאותו היא חוקרת.
הווה אומר, היכולת האנושית לחקור את צורת החקירה שלה.
תנועות רבות ומגוונות כגון אידיאליזם ספקולטיבי, פוזיטיביזם לוגי , פנומנולוגיה ופרגמטיזם – כולן מיוסדות על מה שמכונה "המהפכה הקופרניקאית" של הפילוסופיה הביקורתית של קאנט.  המהפכה הקופרניקאית נוצרה בעקבות השאלה של קאנט לגבי קיומם של משפטים סינתטיים- אפריוריים. הווה אומר, משפטים שמרחיבים את המידע שיש על נושא המשפט, ועם זאת אינם תלויים בניסיון על מנת לעשות זאת. דוגמא של קאנט למשפט כזה תהיה משפטים מתמטיים, ואף משפטים ממדע הטבע כמו המשפט לפיו כמות החומר אינה משתנה למרות שינויים שהוא עובר (עקרון התמדת החומר). זהו משפט שאינו יכול לנבוע בהכרחיותו ובכלליותו מן הניסיון, ולכן הוא אפריורי, ועם זאת הוא משפט סינתטי מפני שבמושג החומר לא כלולה התמדתו.
התשובה לאפשרותם של משפטים סינתטיים- אפריוריים ניתנת על ידי ה"מהפכה הקופרניקאית" של קאנט. עד זמנו של קאנט סברו הפילוסופים שמציאות הדברים קודמת להכרה ואינה תלויה בה. המדע מכוון עצמו לפי המציאות. יחסם של ההכרה והמציאות היא כיחס הציור למצויר, סוג של חיקוי. לפיכך, מטרת ההכרה היא חקירת מציאות אובייקטיבית קיימת כשלעצמה ללא השפעה מצד ההכרה. תפיסה זו מבוקרת על ידי דיוויד יום, ומתוך כך מגיע קאנט למהפכת החשיבה שלו. קאנט מעמיד את המכיר, את הסובייקט במרכז, ונותן למציאות להסתובב סביבו, ולקבל את קיומה מתוך המושגים שלו. אך את זאת ניתן לעשות רק אם נניח שאין לדברים קיום כשלעצמם, והם צריכים להיות תלויים בהכרה כמושאים שלה.
ההישג של קאנט נובע גם מן העובדה שהוא מייצג …