בשנים האחרונות התגברו ממדי התופעה של אלימות במשפחה, והמודעות כלפי אלימות במשפחה עלתה. כמעט לא חולף יום ללא דיווחים על אלימות כלפי נשים. נשים בכל העולם מוכות נאנסות ונרצחות..
גילוייה של האלימות לא פוסחים על אף שכבה באוכלוסייה, ומסתבר שהסכנה הגדולה ביותר לנשים היא בתוך המשפחה.
החקיקה בתחום האלימות במשפחה ובמיוחד בתחום האלימות של גברים נגד נשותיהם התקדמה מאוד בעשור האחרון, אבל עם זאת למרות השינוי מדיניות המשטרה האלימות נגד נשים לא פחתה באופן משמעותי. ועדיין ניכרת בקרב חלק ניכר של שוטרים בכל התחנות חדשנות רבה וחוסר אימון כלפי הנשים המתלוננות.ועדיין נשאלת השאלה האם לשוטרים יש עמדות בנוגע למה שקשור באלימות נגד נשים. לעמדות האישיות של שוטרים משקל מכריע בפער החוק ליישומו שכן הם מפרשים את המסגרת החוקית ומותכים בינה לבין ההגנה היום יומית  על פי מחקרים נועדו לבחינת הגורמים המשפיעים על עמדות השוטרים כלפי אלימות במשפחה, מצאו שיש מספר גורמים משפיעים על עמדות השוטר. כמו סוג תחנת המשטרה האם היא קהילתית או רגילה – מוסרתית, ממחקרו של (אפרת שהם,1999) הרבה שוטרים תופסים את האישה המוכה כמובלבלת כרגשנית, כלא עקבית והעמדה זו עדיין שיכחה בקרב שוטרים רבים אך חזקה יותר בקרב שוטרי הביקורת (בה לא פועל שיטור קהילתי ) ,מאשר אצל שוטרי תחנת המודל המודל (-