הטיול הגדול שאחרי הצבא כמעבר במעגל החיים הישראלי

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , , , , ,
שנת הגשה 2003
מספר מילים 13712
מספר מקורות 65

תקציר העבודה

×                    עבודת סמינר עיוני:
"הטיול הגדול שאחרי הצבא" כמעבר במעגל החיים הישראלי תאריך הגשה: 1/9/2003
"הטיול הגדול שאחרי הצבא" הפך לחלק משמעותי בהתפתחות ובעיצוב הזהות של פלח אוכלוסייה הולך וגדל בחברה הישראלית-יהודית. ההסתכלות הנרטיבית מזמינה אותנו לבדוק את ניסוח הכותרת – "הטיול הגדול שאחרי הצבא": מדובר על הטיול הגדול: לא מדובר כאן ב'סתם עוד חופשה', אלא בטקס מיוחד, טיול של פעם בחיים. מעין אירוע נקודתי ושונה ממה שהיה וממה שיבוא; טיול שהוא בהגדרתו בחוץ, הרחק מהבית, וגם זמני, כשבסופו החזרה ארצה.
יש המשתמשים במילה מסע במקום טיול (למשל: יעקובסון,
1 987). למסע יש בדרך כלל קונוטציה של קושי ומאמץ ממושך; עד לשיא, שהוא ההגעה ליעד הנכסף וניצחון האדם בהתמודדות עם האתגר: מעין התעלות רוחנית, (כמו במסע עלייה לרגל); או מאבק עד לכיבוש, (כמו במסעות צבאיים). ומכאן לביטוי "שאחרי הצבא": סיפור התבגרותו של אדם ישראלי הוא ייחודי ויש לו זיקה אל הצבא. לנרטיב החייל, במשמעותו המעשית והסימבולית, תפקיד מרכזי בהתפתחות של המתבגר הישראלי, והוא משמש כשער אל הטיול, וזאת למרות, ואולי בגלל, הניגוד שבין שניהם.  (הטיול בהרבה מובנים הוא כל מה שהצבא לא מאפשר). גם נקודת הייחוס של המטיילים, במובן של תפקיד, היא של חייל משוחרר.  לבסוף, בולט ההיעדר של לקראת: הטיול מהווה סוג של עצירה בחיים, שעשויה לשנות או להכתיב את ההמשך; והעתיד, לכן, מעורפל. זהו למעשה השלב בו המתבגר עובר מסטאטוס של מי שעתידו צפוי ומתוכנן עבורו, (בי"ס, צבא), למי שנדרש לנקוט צעד אקטיבי ולעצב את המשך הסיפור בעצמו. המטייל שהיה מורגל במסגרות שדורשות משמעת, הוא כעת נטול מחויבויות, ולכן נדרש לבחור בעצמו בכל רגע מה הוא רוצה לעשות. אולי מכאן ההשפעה העמוקה והאינטימית שצעירים ישראלים מייחסים לטיול הזה.
למחקר העוסק במטיילים הישראלים יש שאלות ייחודיות:
באיזו מידה התופעה ייחודית לחברה הישראלית, ועד כמה היא מעוגנת בתופעות אוניברסאליות? מה הקשר בין אורח החיים הישראלי (והצבא בפרט), לבין הטיול? מה יחסם של המטיילים אל החברה בישראל, ומה יחס החברה אליהם? מהו אופייה של חווית הטיול ומהן השפעותיה על החוזרים? עבודה זו עוסקת בקשר בין: מטיילים ישראלים, התבגרות כשלב מעבר, זהות ונרטיב. באופן פשטני, ניתן לומר, שההסתכלות הנרטיבית עוסקת בסיפורים של אנשים, יותר מאשר בסיפורים על אנשים. אופי התייחסות זה מתאים כאן במיוחד, משום שהטיול הוא למעשה סיפור מסע, או אוסף סיפורים, בעלי ממד חווייתי וסובייקטיבי.
העבודה תתמקד ביחס לטיול כאל שלב מעבר, הכלול בהתבגרות בקונטקסט הסוציו-תרבותי של מעגל החיים הישראלי, ובפרט בשילוב הנרטיב של הטיול בזהות המטיילים; ומכילה: סקירת הספרות הקיימת, תוך השמת דגש, על המחקר הנרטיבי. על בסיס גישה זו, תיבדק השאלה – מה מסופר לנו על המטיילים הישראלים, ומה אנחנו יודעים על מקום הטיול בנרטיב שלהם?