פתרון ממ"ן 13-ישראל בעשור הראשון
1 .       כללי:
הצנע הוגמש בהדרגה בעיקר לאור המדיניות הכלכלית החדשה ועליות המחירים המסיביות שנלוו אליה. ב-1953
אחרי שהסכם השילומים מ-1952
הזרים למדינה עתודות מט"ח, בוטלו חלק מההגבלות אבל השימוש בפנקסי התלושים נשאר בשימוש יומי. אחרי מבצע קדש צומצם הפיקוח לכלול 15 מוצרים בלבד. משטר הצנע בוטל סופית ב-1959, כשפינחס ספיר (שר המסחר והתעשייה דאז) הודיע על קץ מדיניות הקיצוב גם מבחינה פורמאלית. הצנע התעצב בתודעה הישראלית ככישלון, כתקופה של רעב ומשבר.
ההתערבות הגסה בחיי האזרחים כמו גם תופעות שליליות רבות גרמו גם הם לשלילתו של הצנע.
-בתקופת כהונתו של פרץ ברנשטיין כשר המסחר והתעשייה (1948-1955) הותר הפיקוח הממשלתי, למרות שמעורבותה של הממשלה בתעשייה נותרה גבוהה. התאחדות בעלי התעשייה, בהנהגתו של אריה שנקר (מבעלי מפעל הטקסטיל לודג'יה), מתחה ביקורת נוקבת על מדיניות הממשלה, שאינה מעודדת את התעשייה במידה הראויה. עם זאת, מצאו התעשיינים דרכים לינוק מעטיני הרשויות הממלכתיות ולהפיק טובות הנאה לעצמם.
הגידול המרשים ביותר בתחום התעשייה באותה תקופה רשמו לזכותם מפעלי ההסתדרות, שנהנו מתמיכה ומעידוד רבים במיוחד. היקף התעשייה ההסתדרותית עמד על כרבע מכלל התעשייה בארץ. הנחת היסוד של פינחס ספיר כשר המסחר והתעשייה (מ-1955) הייתה, כי על התעשייה למלא תפקיד מפתח ביצירת מקומות עבודה חדשים, במיוחד לעולים חדשים ולתושבי עיירות הפיתוח. למטרה זו החליט …
**העבודה ללא מקורות