האם וכיצד נוצרים תהליכים סינקרטיים בחגיגות חג הנוֹבִי גוֹד בקרב מהגרי ברית המועצות לשעבר בשנות ה-90 בישראל כיום?
מגישות:
שם הסמינריון: סינקרטיזם – שילוב תרבויות כפתרון לקונפליקטים תאריך הגשה: 14/10/2007
שנה: תשס"ז תוכן עניינים

1   תקציר 3

2   מבוא
.5

2 .1  סינקרטיזם -6

2 .2  השוואות מודל הסינקרטיזם למודלים אחרים .10
2 .3  חג ..15

2 .4  מתודולוגיה -17

3   רקע
…20
3 .1  נובי גוד –20
3 .2  רקע היסטורי ..
5
4   ממצאים –.34

4 .1    חגיגות חג הנובי גוד בארץ המוצא …34

4 .2    חגיגות חג הנובי גוד בארץ ישראל   ..39
5  סיכום 43

6   ביבליוגרפיה -.46
7  נספחים –..50
1 .  תקציר בתחילתו של המחקר המחשבה הייתה כי מהגרי ברית המועצות לשעבר חוגגים את חג המולד, שהוא חג נוצרי, אך לתדהמתנו גילינו במסגרת הראיונות כי אין המדובר בחג המולד, אלא בחג הנקרא נובי גוד. למעשה, מכיוון שהשלטון הסובייטי בברית המועצות לשעבר חדר לכל תחומי החיים בציבור ולא אפשר קיום של דת, לא התאפשרו חגיגות חגים המשלבים בתוכם דת. לכן נחגגו חגים אזרחיים כדוגמת חג הנובי גוד. משמעותו של חג זה בתרגום ישיר מהשפה הרוסית היא "שנה חדשה" .
מחקר איכותני זה עוסק בחג הנובי גוד, שהוא כאמור חג הנחגג בקרב מהגרי ברית המועצות לשעבר. מטרת המחקר הייתה לבדוק האם וכיצד נוצרו תהליכים סינקרטיים בחגיגת חג זה בקרב מהגרי ברית המועצות לשעבר, אשר היגרו לארץ בשנות ה-90. במסגרת המחקר נערכה השוואה בין חגיגת החג בקרה מהגרים אלה בארץ המוצא, כלומר בברית המועצות לשעבר, לבין חגיגת החג בקרב מהגרים אלה בארץ. אוכלוסיית המחקר מונה 10 נבדקות אשר היגרו לישראל בשנות ה90. במחקר נמצא כי אכן קיים שוני בין חגיגת החג בברית המועצות לשעבר לבין חגיגת החג בארץ בנקודות  הבאות: ראשית, שעת חגיגת החג בארץ השתנתה (מתוך ראיון עם אוקסנה- נספח מספר 4). שנית, הסביבה עימה חוגגים את החג השתנתה בארץ (מתוך ראיון עם לודמילה- נספח מספר 7). שלישית, עץ האשוח הנקנה בארץ עשוי מחומר שונה (מתוך ראיון עם אנה- נספח מספר 8). רביעית, המזון המונח על השולחן בערב החג בארץ שונה בהרכבו (מתוך ראיון עם סבטלנה- נספח מספר 10). חמישית, מזג האוויר שונה בארץ, דבר המשמעותי לאווירת החג (מתוך ראיון עם אוקסנה- נספח מספר 4). שישית, אין את הסמלים המרכזיים- דֵד מַארוֹז וסַנְגוֹרוּצְ'קָה. שביעית, אין הם רואים בטלוויזיה בכל חג בארץ את נאום הנשיא ושעון הקרמלין (מתוך ראיון עם לודמילה- נספח מספר 7). יום החופש שקיבלו אלה בארץ המוצא הינו שינוי נוסף שיש לציינו. בארץ מהגרי ברית המועצות לשעבר לא נהגו לקבל יום חופש למחרת החג (מתוך ראיון עם הלנה, נספח מספר 3), אם כי ניתן להבחין בשינוי המתבטא בפתיחות מצידה של החברה הישראלית ובחלק מהמקומות אכן ניתן יום חופש למחרת החג לאלה החוגגים את חג הנובי גוד. שינוי נוסף שחשוב לציינו הוא כי במקרים מסוימים מהגרים אלה משנים את שם החג לשמות אחרים כדוגמת סילבסטר, על מנת שהישראלים יבינו מה מהגרים אלה חוגגים (מתוך ראיון עם אנה- נספח מספר 9). לפיכך, ניתן להבין כי השערתנו אוששה, אם כי תהליך הסינקרטיזם נמצא בשלבי התחלה. על כן, כדי להסיק שאכן מתרחש תהליך סינקרטיזם באופן וודאי וברור יש צורך לבדוק את הנושא לאחר פרק זמן ממושך יותר בו תינתן אפשרות לתהליך להתקדם ולהראות סימנים הבולטים יותר לעין.