יחידה 5-תכנון ופיתוח תכניות לימודים גישה חינוכית מביאה לשינוי בתכניות הלימודים. השאלה הנשאלת היא מי צריך לתכנן תכניות לימודים?
גישת המרכז אנשי מקצוע מעולים מתחומים שונים, הרלוואנטיים, לתכנית הלימודים, הנמצאים במרכזים למחקר ופיתוח מקצועי שתפקידם הוא לתכנן ולפתח תוכניות לימודים כצוות. לדוגמא-מט"ח.
יתרונות
1 . התמחות בפיתוח תכניות לימודים-כל אחד מתמחה בתחום התמחות שונה.
2. הקצאת משאבים-כל המשאבים מופנים למטרת פיתוח תכנית הלימודים. משאבים כספיים ומשאבי זמן.
3. עבודת צוות-כל אחד תורם לצוות את חלקו והתמחותו-השלם טוב מסך חלקיו.
4. עדכון שוטף במחקרים אחרונים-תכנית לימודים מעודכנת.
5. ראיית על כוללת-יש למידה ברצף. רצף לימודי בתכנית הלימודים. זווית ראייה ארצית רחבה.
6. תכנית לימודים איכותית.
חסרונות
1 . המרכז מנותק מהשטח. אין התחשבות בצרכים השונים של התלמידים, אין התייחסות לתלמיד הבודד אלא לתלמיד הממוצע.
2. דה פרו פסיונליזציה. פגיעה במומחיות ובמקצועיות של המורה. המורה למעשה מלמד עפ"י תכנית קבועה מראש.
3. פגיעה ביצירתיות של המורה ובחופש פעולה שלו-שחיקה גדולה.
גישת הפרפרייה למורה יש שני תפקידים:לפתח תוכניות לימודים וללמד את חומר הלימוד.
יתרונות
1 . המורה מכיר את התלמידים ואת צרכיהם. הוא יוכל לפתח תכנית לימודים המותאמת להם באופן ספציפי.
2. פיתוח יצירתיות וחפש פעולה של המורה.
3. מורה המלמד את תכנית הלימוד אותה הוא תכנן-יש לו מוטיבציה, סיפוק והנאה.
חסרונות
1 . חסרון של משאבים. משאבים כלכליים ומשאבי זמן.
2. יש לדאוג להכשרת מורים בתחום פיתוח תכניות לימודים.
3. אין למידה מניסיונם של אחרים, אין למידה אחד מהשני, אין עבודת צוות.
4. אין ראייה כוללת. המורה מפתח תכנית לימודים לכיתה שלו.
גישה משלבת-גישת האינטראקציה שילוב של היתרונות משתי הגישות:המרכז והפריפרייה.  גישה המשלבת בין שתי הגישות.
מורים מהשטח מגיעים למרכז או שאנשי המרכז מגיעים לבתי הספר ויחד בונים תכנית לימודים. המרכז מביא את הידע, המומחיות והמשאבים והמורים מביאים את הצרכים של התלמידים ושל מערכת החינוך. מקומו של המורה בפיתוח תכניות לימודים גישת המרכז המורה פסיבי. המורה מפעיל את התכנית המתוכננת באמצעות מרכז מקצועי, מבלי להיות מעורב בתהליכי קבלת החלטות, או מעורב –