שם המחקר: הקשר בין אופן תפיסת המחלה ותחושת הקוהרנטיות על המצוקה הנפשית ואיכות החיים בקרב חולי סכרת.
נושא המחקר:  אחת ההתמודדויות בעולם המודרני היא מול מחלות כרוניות. כמו ברוב המחלות הכרוניות גם בסוכרת מורכבות המחלה מעידה כי נדרשת התמודדות מתמדת של החולה ושל משפחתו – פסיכולוגית, חברתית ורפואית – על מנת לתפקד באופן נאות. במחקר זה אבקש לנבא את ההשפעה של גורמים תפיסתיים פנימיים על סגנון ההתמודדות של חולי הסוכרת אל מול מחלתם. אחד המשתנים הבלתי תלויים הינו מידת תחושת הקוהרנטיות בקרב הנבדקים. מדד זה מהווה תחושת אוריינטציה כללית המבטאת את מידת הביטחון שיש לאדם בכך שסביבתו הפנימית והחיצונית ידועה וצפויה לו, ואת אמונתו שקיימת סבירות גבוהה שאירועי חייו יסתדרו על הצד הטוב ביותר. משתנה בלתי תלוי נוסף הינו אופן תפיסת המחלה המהווה מדד לקוגניציות המספקות לחולים מסגרת או סכימה קוגניטיבית להתמודדות והבנה טובה יותר אודות מחלתם. המחקר יבחון האם תחושת הקוהרנטיות והתפיסה הסובייקטיבית של הפרט את מחלתו הם המשפיעים על אופן התמודדותו עם המחלה הכרונית ועם הלחצים היומיומיים המתלווים אליה. המצב הבריאותי הנתפס והעקה הנתפסת משפיעים בתורם על המצוקה הנפשית של הפרט, על אסטרטגיית ההתמודדות והמצב הבריאותי האובייקטיבי (חומרת המחלה) ומכאן גם על איכות החיים. מדובר במחלה שעדיין אין לה מרפא, על כן ישנה חשיבות לחקור את המחלה בכדי לשפר את איכות חייהם של החולים בה.
מטרות המחקר: למחלות כרוניות ישנן השפעות פסיכולוגיות רבות על החולה הסובל מהן. מחקר זה מבקש לבחון האם תחושת קוהרנטיות ואופן תפיסת המחלה משפיעים על ההתמודדות של החולה מול מחלתו. ההתמודדות תיבחן על ידי בחינת רמת המצוקה הנפשית של הנבדק ורמת איכות חייו הסובייקטיבית.
מטרת המחקר היא להתחקות אחר הגורמים הממתנים מצבי סטרס (=עקה) על מנת לאפשר התמודדות אדפטיבית יותר מול מחלת הסוכרת. מספר נבדקים:
40 נבדקים חולי סוכרת (קבוצת הניסוי) + 40 נבדקים אשר אינם סובלים ממחלת הסוכרת (קבוצת ביקורת).    הליך:
הנבדקים יגויסו מתוך מרכז רפואי המבצע בדיקות עיניים לחולי סוכרת.
עורכת המחקר תבצע את גיוס הנבדקים באופן רנדומאלי על סמך רשימות נבדקים שיינתנו במרכז זה. בפנייה ייאמר לנבדקים כי באפשרותם יהיה להשתתף בניסוי בתחום הפסיכולוגיה שהינו בעל משמעות מחקרית. הנבדקים יגויסו על סמך התנדבות ורצון להשתתף במחקר. בקרב נבדקי קבוצת הניסוי ישתתפו 40 נבדקים חולי סכרת מעל גיל 30. בקרב נבדקי קבוצת הביקורת ישתתפו 40 נבדקים אשר אינם סובלים ממחלת הסוכרת ויהיו דומים במאפייניהם הסוציו-דמוגראפיים ככל הניתן לנבדקי קבוצת הניסוי.
קריטריון להשתתפות בניסוי יהיה ידיעת השפה העברית. קריטריון זה נועד להבטיח כי כלל הנבדקים יבינו את המטלה באופן זהה, שכן מדובר במטלה וורבלית בעיקרה. בהמשך, הנבדק יוכנס לחדר שקט ויתבקש לענות להיגדים על גבי השאלונים. משך הניסוי הצפוי עבור כל נבדק:  20-30 דקות.
כלי המחקר- שאלון רקע כללי ופרטים דמוגרפים: שאלון אשר יכלול שאלות לגבי מגדר, גיל, מצב משפחתי, מקום מגורים, רמת השכלה, מעמד תעסוקתי, מצב בריאותי וכדומה. שאלון למדידת תחושת קוהרנטיות: Sense of Coherence – SOC: שאלון תחושת הקוהרנטיות ישמש למדידת רמת תחושת הקוהרנטיות בקרב הנבדקים (Antonovsky, 1987). זהו שאלון דיווח עצמי שבו הנבדק מבטא את מחשבותיו, הרגשותיו ומה הוא עושה ביחס לגירויים ממקורות שונים, כל זאת במונחים של מובנות, יכולת ניהול ומשמעותיות, שהם רכיבי המושג "תחושת הקוהרנטיות".
שאלון תפיסת מחלה:  Brief illness Perception Questionnaire- Brief IPQ: שאלון דיווח עצמי למדידת אופן תפיסת המחלה והאמונות הסובייקטיביות של החולה במגוון מחלות כרוניות. על מנת להעריך את חמשת המימדים הנגזרים ממודל הוויסות העצמי של Leventhal et al (1984), פותח שאלון תפיסת המחלה (IPQ) המשמש ככלי דיווח עצמי למדידה כמותית עבור תפיסות אלו (Weinman, Petrie, Moss-Morris & Horne, 1996; Moss-Morris et al, 2002). שאלון זה מנסה להעריך את תפיסת המחלה של החולה עצמו בנוגע למחלתו. שאלון להערכת חומרת הדיכאון: Beck Depression Inventory revised  (Beck & Steer,
1 987)- (BDI-R): שאלון דיווח עצמי הנחשב לכלי הנפוץ ביותר להערכת חומרת דיכאון. בגרסה הנוכחית השאלון מתאים לגילאי 13 ומעלה, וחובר מעשרים ואחד פריטים המקושרים לסימפטומים של דיכאון כגון:
חוסר תקווה, רגזנות, קוגניציות שליליות וכמו כן סימפטומים פיזיים כגון עייפות, איבוד משקל ואיבוד עניין במין. הציון הכללי בשאלון מושג באמצעות סכימת הנקודות, שנצברו בכל השאלות, לציון המהווה מדד לחומרת הדיכאון.
Quality of Life Perception – The Faces Scale (QLP): שאלון דיווח עצמי למדידת איכות החיים הנתפסת בקרב חולים כרוניים.
בשאלון זה הנבדק מתבקש לבחור מתוך שורה של הבעות פנים, את הבעת הפנים המבטאת בצורה הטובה ביותר את תחושתו בזמן הנוכחי אודות שישה מדדים. השאלון עצמו בנוי באמצעות סקאלה ויזואלית המשמשת כאנלוגיה לתחושותיו של הנבדק. מטרת השאלון הינה לאתר תחושות סובייקטיביות של הנבדק אודות פקטורים מהותיים בתפקודו של האדם. השאלון כולל פקטורים של: תפיסה לגבי בריאות כללית, פעילויות משמעותיות, השקפה על החיים, פעילויות של טיפול עצמי, יחסים חברתיים ושביעות רצון באופן כללי. נמצא כי פקטורים אלו עשויים להגביר או להפחית את איכות החיים. השאלון הינו קצר וקל להעברה.
השערות המחקר: למחלות כרוניות ישנן השפעות פסיכולוגיות רבות על החולה הסובל מהן. אופן תפיסת המחלה ורמת תחושת הקוהרנטיות משפיעים בתורם על ההסתגלות וההתמודדות. בהמשך, הסתגלות שהיא פחות אדפטיבית  עשויה בתורה להשפיע על איכות החיים של המטופל ולהגביר את הסיכוי לשיקום שאינו אופטימאלי. ההשערות במחקר:
·        לגבי כלל המדגם יימצא קשר שלילי בין רמת תחושת הקוהרנטיות לבין רמת המצוקה הנפשית כך, שככל שרמת תחושת הקוהרנטיות גבוהה יותר, כך רמת המצוקה הנפשית נמוכה יותר.
·        לגבי כלל המדגם יימצא קשר חיובי בין רמת תחושת הקוהרנטיות לבין רמת איכות החיים כך, שככל שרמת תחושת הקוהרנטיות גבוהה יותר, כך רמת איכות החיים גבוהה יותר.
·        לגבי כלל  המדגם יימצא קשר שלילי בין רמת המצוקה הנפשית לבין רמת איכות החיים כך, שככל שנבדק ידווח על רמת מצוקה נפשית גבוהה יותר, כך גם ידווח על רמת איכות חיים נמוכה יותר.
·        יימצא הבדל ברמת תחושת הקוהרנטיות בין קבוצת חולי הסוכרת לבין קבוצת הביקורת כך, שרמת תחושת הקוהרנטיות בקבוצת חולי הסוכרת תהיה נמוכה יותר באופן מובהק בהשוואה לאוכלוסייה. ·        יימצא הבדל ברמת המצוקה הנפשית בין קבוצת חולי הסוכרת לבין קבוצת הביקורת כך, שרמת המצוקה הנפשית בקבוצת חולי הסוכרת תהיה גבוהה יותר באופן מובהק בהשוואה לאוכלוסייה. ·        יימצא הבדל ברמת איכות החיים הנתפסת בין קבוצת חולי הסוכרת לבין קבוצת הביקורת כך,  שרמת איכות החיים הנתפסת בקבוצת חולי הסוכרת תהיה נמוכה יותר באופן מובהק בהשוואה לאוכלוסייה. ·        בקבוצת חולי הסוכרת יימצא קשר חיובי בין אופן תפיסת המחלה לבין רמת המצוקה הנפשית כך, שככל שרמת החומרה של המחלה כפי שנתפסת על ידי חולי הסוכרת תהיה גבוהה יותר, כך רמת המצוקה תהיה גבוהה יותר. ·        בקבוצת חולי הסוכרת יימצא קשר שלילי בין אופן תפיסת המחלה לבין רמת איכות החיים הנתפסת כך, שככל שרמת החומרה של המחלה כפי שנתפסת על ידי חולי הסוכרת תהיה גבוהה יותר, כך רמת איכות החיים כפי שנתפסת על ידי החולה תהיה נמוכה יותר. ·        בקבוצת חולי הסוכרת יימצא קשר שלילי בין רמת תחושת הקוהרנטיות לבין רמת המצוקה הנפשית כך, שככל שרמת הקוהרנטיות תהיה גבוהה יותר, כך רמת המצוקה הנפשית תקטן. ·        בקבוצת חולי הסוכרת יימצא קשר חיובי בין רמת תחושת הקוהרנטיות לבין רמת איכות החיים הנתפסת כך, שככל שרמת הקוהרנטיות תהיה גבוהה יותר, כך רמת איכות החיים כפי שנתפסת על ידי החולה תהיה גבוהה יותר. ·        בקבוצת חולי הסוכרת תימצא אינטראקציה בין אופן תפיסת המחלה ותחושת הקוהרנטיות לבין שני המשתנים התלויים כך, שתהיה השפעה שונה של אופן תפיסת המחלה ורמת תחושת הקוהרנטיות על המצוקה הנפשית ואיכות החיים הנתפסת. ההשערה היא שככל שאופן תפיסת המחלה יהיה חמור יותר, ורמת תחושת הקוהרנטיות תהיה נמוכה יותר, כך המצוקה הנפשית תהיה גבוהה יותר, ורמת איכות החיים הנתפסת תהיה נמוכה יותר.