שם העבודה: שיקולי דעת המנהיג בקבלת החלטות מול דרישות חריגות של העם תקציר בעבודה זו נחקרה דרכם של מנהיגי עם ישראל במקרים שונים, תוך הבנה אמיתית של מצב העם המדיני והחברתי. מאז ומעולם מלכי ונביאי ישראל נהגו לבטח את דרכם לפי התוואי שהתנה משה רבינו, שנקרא רבן של הנביאים. מטרת העבודה היא לברר כיצד על המנהיג להתמודד עם מקרה בו בקשת העם נראית בעלת תוצאות שליליות ועד כמה עליו לעמוד על דעתו במצבים אלו. השאלה נדונה הן מההיבט החברתי והן מהצד הרוחני של רועה ישראל שכל שיקולי דעתו הם על פי רצון ה'.
משה רבינו היה זה שהחל תהליכים שהיו על פי בקשת העם, למרות שבעיניו לא הוטבה שאלתם. בפעם הראשונה היה זה בשילוח המרגלים שרצו לראות אם אכן ארץ ישראל היא מקום שמתאים לחיות בו ואם אכן ניתן לכבוש אותה בקלות. משה שהיה די מאוכזב מחוסר האימון בדברי ה' שהארץ זבת חלב ודבש, הסכים לבקשתם על פי דבר ה' כאשר האנשים ששלח היו צדיקים מנשיאי העדה.
פעם נוספת שמשה הסכים למהלך מדיני חריג היה בהענקת חבל ארץ המזרחי לירדן לשבטי ראובן וגד. שבטים אלו ביקשו לקבל נחלה זו במקום החלק שהיו אמורים לקבל בארץ ישראל, שכן היה ברשותם מקנה רב ונחלה זו היתה מתאימה עבורם ביותר עקב היותה מקום מרעה. משה לא שש לשמוע את בקשתם והשווה אותה לתרבות המרגלים שלא רצו להיכנס לארץ. רק לאחר תנאי מיוחד הסכים לבקשתם: ההשתתפות במלחמות בני ישראל לכבוש את הארץ.
שמואל הנביא הלך בדרכו של משה וכאשר העם ביקש להמליך עליהם מלך במקום שמואל שהזדקן, הבין הנביא כי מצבם הרוחני לא שפיר, שכן הם מבקשים מלך ככל הגוים. לאחר התייעצות עם הקדוש ברוך הוא הסכים שמואל ומשח את שאול לנביא, לא לפני שהזהיר את העם על ההשלכות החמורות שעלולות לנבוע כתוצאה ממהלך זה. ממקרים אלו עולה כי על המנהיג לבדוק מהו רצון ה' בנושא זה, ולהתאים את החלטתו לדעתו של הבורא, ולא לסמוך רק על שיקול דעתו שלו. החלטות אלו של המנהיג יכולות אכן להתבצע גם כאשר שכלו מורה לו להיפך לגמרי, לפי הבנתו את התורה ולפי רוח קודשו. החלטות המנהיג אכן נושאות בחובן את רוח העם, אולם נעשה נסיון להסכים עם דרך העם ובד בבד לכוון אותה נכונה.
תוכן עניינים
מבוא. 5
פרק א' – החלטת משה לשלוח מרגלים על אף שיתכן ערעור באמונה. 7
סיבת שליחות המרגלים במדבר כהיענות לבקשת עם ישראל ותיאור המניע לבקשתם   7
הפן החיובי בשליחות המרגלים לכבוש את הארץ כפי שאינו בסתירה לביטחון בה' 9
תכונות המרגלים ומעמדם הציבורי כסיבה לביטחון משה כי יבצעו את השליחות כראוי  10 התייחסות שלילית של התורה והפרשנות למעשה המרגלים.. 11
תיווך המפרשים בצדדי הספק במטרת שליחות המרגלים.. 13
פרק ב' – הסכמת משה לבקשה להתיישב בעבר הירדן המזרחי למרות ההתנתקות מהעם   15
התיישבות השבטים בעבר הירדן המזרחי – כפתרון לבעיית המקנה. 15
התיישבות בני חצי שבט המנשה בארץ הגלעד בשונה מבני גד וראובן 16
יישוב חבל ארץ המזרחי לירדן קשורה עם התיישבות בני ישראל בימות המשיח. 18
ההיבט השלילי אודות נחלת בני גד וראובן בשונה מבני מנשה. 19
ההיבט המנוגד על התיישבות בני ראובן, גד ומנשה והחלטתו של משה רבינו 20 פרק ג' – החלטת שמואל בבקשת בני ישראל למנות מלך כמאיסה בדבר ה' או כבקשה להתגלות מלכות ה' 21
המקור למצות מינוי מלך מהתורה והיחס אליו כמצות עשה. 21
בקשת המינוי על ידי עם ישראל ותגובת שמואל הנביא לכך. 22
המטרה החיובית במינוי המלך לצורך סמכות אחידה ואכיפת החוקים ולמען ביטול העם לה' 24
השלילה שבבקשת בני ישראל למינוי המלך בזמן שמואל.
5 השוני בהתייחסות הפרשנים למצות מינוי המלך ולבקשת בני ישראל משמואל. 26
החלטת שמואל כמנהיג עם ישראל נובעת מביטולו לאלוקות ומאהבה כנה לעם.. 28
סיכום ומסקנות. 29
ביבליוגרפיה. 31
נספח: תוצאות החלטת מנהיג שהלך על פי שיקול דעתו, בניגוד לדעת התורה. 34
הקרבת הצאן על ידי שאול בניגוד להוראת שמואל. 34
השארת זרעו של עמלק במלחמה בניגוד לדבר ה' 35