בית הספר למדעי המדינה (תוכנית תל"מ) כשלון המודיעין במלחמת יום הכיפורים קורס:
מבוא לבטחון לאומי תשס"ט – סמסטר ב' תוכן עניינים:
מבוא 2-5
המערכת הבין – ערבית – מצרים בין נאצר וסאדאת .6-7
המעצמות ערב מלחמת יום הכיפורים –8-9
ציר האירועים מהמלחמה לוועדת אגרנט –.10-14        הערכת המודיעין ערב מלחמת יום הכיפורים -.15-20 הקונספציה על פי וועדת אגרנט -…21-24
גורם ההפתעה במלחמת יום הכיפורים –…
5 -27
הסיבות לכשל ההרתעתי .28-29
סיכום –30-31
מקורות ביבליוגרפים -.32-33
                                                            מבוא
המודיעין האסטרטגי של ישראל בין השנים 1967 ל-1973 היה רווי בשחצנות ויוהרה אשר נבעו משיכרון כוח, בגלל הניצחון במלחמת ששת הימים שלוותה בהיפוך הגמור לחוסר הביטחון בכוחנו שקדם לה. פה החלה לפעול תסמונת מסוג אחר האומרת, שאנחנו כה חזקים, שהגבולות התייצבו כל כך רחוק מלבה של ישראל והם הנותנים למודיעין שוליים רחבים מאוד, וגם אם ימעד קמעה עדיין יש ביכולתנו למחוץ כל ניסיון של היריב לפתוח נגדנו במלחמה כוללת.
(גרונדמן, 1998; גרנות, 1981; נקדימון, 1982; בן פורת, 1987; אל"מ, 1994).
בשנים הללו השתכלל כוחו של המודיעין ברמה האסטרטגית מעבר לכל שהיה ידוע קודם לכן, משום שבתקופה בה האסטרטגיה העליונה היא להחזיק בשטח הכבוש כולו ויהי מה, עד אשר יתרצה האויב לתנאים שלנו, מתוך הנחה שאין ביכולתו של האויב לערער את יתרוננו ועליונותנו הצבאית. יתר על כן, אין דעתם של הקברניטים נוחה ממודיעין אסטרטגי העשוי לחלוק על האסטרטגיה הנקוטה בידם. (הרכבי, 1987; כתרי, 1998; לברן, 1980; אל"מ, 1994).
המודיעין של מלחמת יום הכיפורים ולאחריה משקף יותר מכל את החרדות הטראומתיות שגרמה לנו ההפתעה שיזם האויב. לחרדות אלו שני גורמים: (שי-שוורץ, 1999 ) ü  הגורם האחד שמא אין בעצם בכוחו של המודיעין כמות שהוא לספק את הסחורה בדמותה האסטרטגית, כלומר להצביע במדויק על המגמות, התהליכים והתפניות השוררות בעולם ובאזורנו. ü  הגורם השני הוא תפנית בחשיבתם של המנהיגים, שהחלו לחשוב במושגים של תהליכי שלום, שהמודיעין כמות שהוא איננו אמון עליהם, כיוון שחסרים לו כלים להתמודד עימם.
לראיה המתיחות ששררה בגבול ישראל-מצרים באביב 1973. הייתה דומה במובנים רבים לזו ששררה ערב מלחמת יום הכיפורים. המודיעין הישראלי איתר סימנים שהעידו, להערכתו, על כוונת מלחמה. כמו בערב מלחמת יום הכיפורים, חצי שנה לאחר מכן, היו שתי השערות במוקד הויכוח ההערכתי ( אל"מ, 1994; גרונדמן, 1998):
·         אלה הן הכנות למלחמה. ·         זהו תרגיל גדול.
גם באביב 1973 סברו גורמי ההערכה של המודיעין, שמדובר בתרגיל. הרמטכ"ל לא קיבל את דעתם. הוא הניח שהם טועים בהערכה והמליץ לנקוט צעדי מוכנות ולהעלות את דרגת הכוננות. בסופו של דבר לא פרצה מלחמה באפריל 1973. יש כמה השערות אפשריות לכך:
ü      אחת המקובלות שבהן היא, שהמצרים איתרו את הצעדים שנקטה ישראל בתגובה, והבינו שהם לא יוכלו להפתיע אותה, ולכן דחו את המלחמה למועד הבא – אוקטובר 1973. ü      על פי השערה אחרת, המלחמה לא פרצה בעקבות התערבות סובייטית. המעריכים הדומיננטיים של אמ"ן, שדבקו באמונתם כי מצרים אינה רואה עצמה מוכנה לצאת למלחמה וסוריה לא תצא למלחמה לבדה, המשיכו לגרוס ממש עד לרגע הפתיחה באש כי הכוננות בצפון היא בשל חשש סורי ממהלך התקפי ישראלי, וצבירת הכוחות בדרום נועדה לצורכי תרגיל צליחה מצרי שהיה צפוי זה מכבר. מכאן מתעוררת דרמת כשל המודיעין הישראלי במלחמת יום הכיפורים המעוררים את השאלות הבאות:
ü                    מדוע לא הייתה התייחסות של ממש להתרעת המלך חוסיין בסוף ספטמבר ולהתרעות נוספות שהתקבלו באותו שבוע?
ü                    כיצד הביאו הגורמים המרכזיים באמ"ן לפיחות בערך המידע ההרתעתי שהגיע בימים שלפני פרוץ המלחמה?
ü                    מה הייתה עמדת ראש אמ"ן ורמ"ח המחקר שלו בדיוני הערכת המודיעין והערכת המצב בפורום ראש הממשלה, פורום שר הביטחון, ופורום המטכ"ל, מאמצע ספטמבר ועד פרוץ המלחמה ממש, וכיצד השפיעה עמדתם על הערכת ההסתברות למלחמה של הרמטכ"ל, של שר הביטחון ושל ראש הממשלה?
ü                    כיצד ומדוע לא נמסר לקברניטים כי אמצעי האיסוף המיוחדים של אמ"ן לא הופעלו עד המלחמה, למרות שאלה הוטעו להאמין כי הם אכן הופעלו?
ü                  כיצד מנע אמ"ן הפצת מידע קריטי לצרכנים בימים שלפני פרוץ המלחמה?
ü                                                                                                                                                                                                                                                                            מה היו ההשלכות של מחדלים אלה על יכולת הקברניטים לבצע הערכת מצב ריאלית בדבר סיכויי המלחמה?
ü                                                                                                                                                                                                                                                                            כיצד החל – יומיים לפני פרוץ המלחמה – המפנה האיטי בהערכת אמ"ן את ההסתברות למלחמה, כתוצאה ממידע שהגיע על פינוי החירום הסובייטי מסוריה ומצרים ועל כך שהמערך המצרי בקו החזית תוגבר בצורה חסרת תקדים?
ü                                                                                                                                                                                                                                                                            כיצד הגיעה התרעת המלחמה האחרונה, אותה העביר ראש המוסד בתום פגישה עם אחד מסוכניו הבכירים, פחות מ-12 שעות לפני שנפתחה האש? מה נאמר בה, וכיצד השפיעה?
ü                                                                                                                                                                                                                                                                            כיצד השפיעה אמונתו של שר הביטחון, גם ביום הכיפורים עצמו, כי קיים ספק רציני שמלחמה תפרוץ, על תהליך גיוס המילואים ועל ההחלטה להימנע ממתקפת מנע אווירית?
ü                                                                                                                                                                                                                                                                            כיצד חלחלה האמונה כי מלחמה אינה צפויה לדרגים נמוכים יותר בצבא וכיצד הביאה בסופו של דבר לכך שחרף הוראת הרמטכ"ל לפיקודים להיכון למלחמה, חרף העובדה שהיה להם מספיק זמן להיערך לכך, וחרף העובדה שתכניות המלחמה הערביות היו אמורות להיות ידועות להם מזה זמן, הם נמצאו עם פתיחתה בלתי מוכנים לחלוטין?
שאלת המחקר כיצד ואילו גורמים הביאו את המודיעין הישראלי לכשל מודיעיני במלחמת יום הכיפורים?
השערת המחקר תתקיים השפעה בין הכישלון המודיעיני במלחמת יום הכיפורים על הביטחון הלאומי של מדינת ישראל. אופן החשיבה של גורמי המודיעין אותם אנסה להציג בגוף העבודה תנסה לתת תענה לשאלות מהותיות ובעלות משמעות רבה  בנושא מלחמה ושלום. שיטת המחקר עבודה זו מתבססת על נתונים קיימים – מסמכים, הצהרות של אנשים, עיתונים – ממקורות ראשוניים ומשניים, מחקרים ובעיקר דו"ח ועדת אגרנט: ועדת החקירה של מלחמת יום הכיפורים, על שלושת חלקיו הגלויים. (אגרנט 1975) לצורך דיון יעיל ועל מנת לתת מענה ראוי לשאלת המחקר,בדקתי במספר מקורות כיצד מובאים משמעותם  ופירושם של הנושאים הבאים : ( מכיוון שביקשת לא לפרש הגדרות הן לא מובאות כאן ) v     מהו מודיעין     v     תפקידו של המודיעין    בנוסף ביצעתי סקירה היסטורית שכללה את המהלכים המדיניים והצבאיים מאז מלחמת ששת הימים ב-1967 ועד לשעות האחרונות שקדמו למלחמת יום הכיפורים, זאת בכדי לבחון האם במהלכים אלו היה בסיס להערכה מודיעינית על כוונות האויב לצאת למלחמה, ובכך למנוע את כשל המודיעין הישראלי וייתכן  אף למנוע את פרוץ מלחמת יום הכיפורים.
גם במסגרת התואר הראשון אותו ביצעתי ,עסקתי לא מעט בנושא מלחמת יום הכיפורים בהיבטים שונים.