מבוא
בעבודה זו, אפרט ואנתח דרכים אלטרנטיביות לטיפול בבעיות משמעת. חשוב לי לציין כי לא אשת חינוך אני וכל שיהיה כתוב בעבודה זו הוא חדש לי. בעידן של היום המילה "אלטרנטיבי" היא מאוד פופולארית. כיוון ובכל תחום בחיינו אנו מחפשים חלופה בכדי להשכיל, להחכים ולשפר את חיינו. אז יש לנו רפואה אלטרנטיבית, מוסיקה אלטרנטיבית ואולי גם חינוך אלטרנטיבי? אני, עד לרגע כתיבת עבודתי זו עדיין חשבתי שכשבעלי הסמכות נתקלים בבעיות משמעת הם מגיבים להן בצורה הישנה והמוקבלת אך כמה שטעיתי, הרבה השתנה מאז שאני כבר לא תלמידה בבית הספר מוקפת ברעש והמולה, מה שהמורים היו מכנים "בעיות משמעת". היום אני יודעת שאותם תלמידים מאובחנים (לרוב) מלכתחילה בכדי שלגורמי החינוך תינתן האפשרות "להקדים תרופה למכה".
עבודה זו, מעבר לכל העובדות הנתונות מראה על מגמה חדשה לטיפול בבעיות משמעת – התמקדות על התנהגות בעתיד ולא ענישה על מעשי העבר, וכפי שניתן לראות בדרכי הטיפול שפירטתי אכן יש לדרך זו הצדקה.
חלק א' – שיטות לטיפול בבעיות משמעת
1 . תרפיה במוזיקה א. השיטה הקשר בין המטפל למטופל נוצר באמצעות מוזיקה ומילים. מטרת הטיפול היא לשנות סימפטומים פתולוגיים, דפוסי חשיבה והתנהגות הרסניים ולחזק צמיחה והתפתחות אישית על מנת לממש את הפוטנציאל של אותו מטופל.
המוזיקה היא אמנות המאפשרת הבעה, קשר ותקשורת אנושיים. הטיפול נשען באופן מסיבי על עשייה מוזיקלית, הכוללת שימוש במוזיקה חיה – אלתור, ביצוע, הלחנה ושירה, ושימוש במוזיקה מוקלטת – האזנה למוזיקה. השימוש במוזיקה נעשה על מנת להעמיק, להרחיב ולדרבן את התהליך הטיפולי ולהגיע לשינויים סובייקטיביים בעולם הפנימי והבין-אישי של המטופל, בהתנהגותו ובתפקודיו.
השינוי בחדר טיפול ומחוצה לו חייב להיות תרפויטי בטבעו, כלומר עליו להתייחס ספציפית לבעיה שהמטופל הביא לטיפול, והוא צריך להביא את המטופל קרוב יותר למצב של בריאות. התרפיסט במוזיקה צריך להיות בעל ידע ומיומנות הנדרשים כדי להגיש את העזרה המקצועית הדרושה. לשם כך עליו להיות בוגר תכנית לימודים בתרפיה במוזיקה ולקבל הכרה במעמד על-ידי האיגוד המקצועי והרשויות המתאימות.
ב. אוכלוסיית היעד תרפיה במוזיקה היא תהליך טיפולי שבו התרפיסט יוצר קשר עם מטופל – אדם (ילד או מבוגר) שבא לקבל עזרה מקצועית בשל הפרעות, בעיות, מצבי מצוקה או משברים – בין שהם פיזיים ובין שהם נפשיים, שכליים, התנהגותיים, חברתיים, תקשורתיים או רוחניים. השימוש שעושים המטופל והמטפל במילים, במוסיקה ובאלמנטים מוסיקליים בשימוש כלי נגינה שונים מביאים לחוויות מוסיקליות וגורמים להתקדמות ושינוי. (בוקיאן, 2009).
מטרות הטיפול בתחום הרגשי – נפשי.פול בתחום הרגשי-נפשי:
יצירת קשר ואמון בין המטופל לעצמו, ובינו למטפל, לחברי הקבוצה ולאנשים קרובים לו מחוץ לטיפול.
הגברת הרגשת השייכות והפחתת הרגשת החריגות באמצעות השתתפות בפעילות מוזיקלית וחוויה של הצלחה.
הגברת המוטיבציה לעשייה וללימודים.
הכרת העולם הפנימי והרחבתו – על מנת להגיע למודעות רגשית ואישיותית.
יצירת קשר עם היצירתיות הפנימית, עם עוצמה וכוח כגורמים בונים ולא הרסניים.
פיתוח ושיפור היכולת להביע מגוון רחב של רגשות.
פיתוח המודעות להימצאות רגשות קשים (כעס, עצב, כאב) ומתחים רגשיים (תסכול, זעם), להבנת מקורם ושיפור היכולת לתעל רגשות אלה ולעדנם.
שיפור הדימוי העצמי ויצירת הערכה עצמית חיובית.
שיפור הביטחון העצמי.
**העבודה בפונט 14, ללא מקורות