ישנם מספר שלבים הבונים זיכרון ארגוני של ידע הבאים לידי ביטוי בתיאור המקרה:
הסתכלות פנימה – "הדבוראים החלו גם לבדוק את הרישומים על תיקי הכוורות, את מאפייניהן ותפוקותיהן בעבר", "במקביל החל הראל לחקור את התופעה גם בעצמו וחיפש תקדימים לתופעה בתיקי החברה, שהצטברו כבר מימיו הראשונים של המפעל". שלב זה מאופיין בניתוח ומיפוי של ידע ארגוני קיים על מנת שישמש בסיס לרעיונות חדשים.
איסוף מידע – "עתה ביקש הראל מצרויה לברר עם בעלי כוורות אחרים באזור, האם מתרחשת גם אצלם תופעה דומה". שלב זה מאופיין בניסיון למידה מניסיונם של ארגונים אחרים, והעברה של ידע מהסביבה החיצונית.