תת-תרבות הדראג (ציון 90)

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , , , , , , ,
שנת הגשה 2010
מספר מילים 4808
מספר מקורות 14

תקציר העבודה

בית הספר לתקשורת, יצירה וביקורת פרוסמינר בנושא:
מלכות בלי כתר תת-תרבות הדראג הפרוס:
תת-תרבות במוזיקה הפופולארית תאריך הגשה: 01.09.2010 סמסטר ב', תש"ע תוכן עניינים

1 .
מבוא -..2
2 .
פרק ראשון: מהי תת-תרבות? הקשר בין תת-תרבות, מוזיקה ונעורים ..3-4
3 .
פרק שני: "עולה על דראג" – הרקע לעלייתה של תרבות הדראג –.4-5
4 .
פרק שלישי: הדראג ככלי למחאה חברתית – מוזיקה כמאחדת תרבות .5-7
    4.1. "על הבמה דיווה היא היסטריה" – הקשר בין תת תרבות הדראג למוזיקה -6-7
5.
פרק רביעי: האנשים מאחורי האיפור – דיון בממצאים -.7-11
6 .
סיכום …12
ביבליוגרפיה -…13-14
נספחים תרבות הדראג לא יכולה להתקיים ללא מוזיקה. המוזיקה היא התרבות, והתרבות היא המוזיקה.
מעבר ללבוש, השפה העוקצנית והאיפור הכבד, המוזיקה היא שפת הדיבור בתרבות זו, והיא המהות האמיתית עליה נבנתה התרבות. מכאן מתבקשת שאלת המחקר שלי, דרכה אבקש לבחון מהי משמעותה של המוזיקה ודמות הדראג בתפיסת הזהות של מספר אמני דראג במועדון "הקצה" בירושלים. אבקש לבחון שאלה זו תוך ניתוח מוזיקת הדראג והדרך בה היא מבנה את הדימוי התיאטרלי של מלכות הדראג המופיעות במועדון "הקצה" בירושלים, ובכלל, כיצד המוזיקה מבנה קהילה. על תשובה זו אענה תוך דיון בהתהוותה של מעין מדינה לערב אחד- התלבושות השונות, השפה הפרטית, וכמובן הבדיחות הפרטיות אותן אדם שלא מכיר את הקהילה, לא יוכל להבין, וכן השירים הקבועים שהפכו להמנון ומלווים בתנועות ריקוד שהקהל מכיר ולוקח בהן חלק. אצפה למצוא כי ערבי דראג אלו מגבשים ומקרבים את חברי הקהילה האחד לשני, וכיאה לתת תרבות, גורמת להם לפעול יחד למטרות חברתיות שונות.
            את העבודה אחלק לשלושה פרקים. הפרק הראשון יעסוק בתת-תרבויות באופן כללי, ובקשר שבין מוזיקה לתת-תרבות, תוך הסתמכות על מאמרים ומחקרים אשר בחנו תת תרבויות, וכן, כאלה אשר הצביעו על הקשר החזק הקיים בין תת תרבות למוזיקה. בפרק השני אתמקד בהיסטוריה של תרבות הדראג כתת תרבות, ועל הרקע לעלייתה. אעשה זאת תוך שימוש בספרות תיאורטית הנוגעת בהיסטוריה של הדראג ועלייתו מתוך עלייתה של התנועה ההומו לסבית בארץ ובעולם, וכמובן, אציג מאמרים אשר עוסקים בקשר שבין תרבות הדראג למוזיקה. בפרק השלישי  אציג את הדראג ככלי למחאה חברתית, ועל חשיבותה של המוזיקה בהבעת מחאה. בפרק הרביעי אנתח את התצפית והשאלונים אותם העברתי בקרב שלושה אנשים הלוקחים חלק כקהל קבוע, ואצל שתי מלכות דראג המופיעות במועדון ה"קצה".