סמינר תורני לבנות אופקים מצוות יישוב הארץ עבודה סמינריונית לקבלת דרגה שוות ערך לתואר ראשון B.A.
מוגשת על-ידי אלול תש"ע (ספטמבר 2010) תוכן העניינים
מבוא –… 3
פרק 1: מעלתה של ארץ ישראל –… 5
1 .1 קדושת הארץ -.. 5
1 .2 מצוות התלויות בארץ -… 8
1 .3 מעלותיה הגשמיות של הארץ –. 12
פרק 2: מצוות ישוב הארץ –.. 16
2 .1 המצווה 16
2 .2 גורמים הפוטרים מחובת המצווה – 19
2 .3 מצוות ירושת הארץ- כיבוש וישיבה . 22
פרק 3:מצוות ישוב הארץ בימינו -… 26
3 .1 תוקף המצווה בזמן הגלות 26
3 .2 שלוש השבועות .. 28
3 .3 תוקפן של השבועות בימינו 32
סיום –. 35
ביבליוגרפיה – 36
"אהבת ציון" האמיתית היא מנת חלקם של אלו המבינים אל נכון את מהותה האמיתי של ארץ ישראל: מרכז השראת השכינה בעולם.
לפיכך זכתה ארץ ישראל למקום מרכזי בעיני גדולי ישראל לאורך הדורות. ואומנם, מעיון בדבריהם של גדולי ישראל מתקבלת זווית חדשה על מצוות יישוב ארץ ישראל; מצווה אשר שקולה כנגד כל מצוות התורה, יותר מאשר אידיאולוגיה ציונית או סמל לאומי.
     לאורך כל הדורות לא חדל עם ישראל מלדרוש את ארץ ישראל ולהשתדל  לעלות אליה. יהודים מכל רחבי העולם ראו בציון את ביתם. בכל דור ודור נהרו אליה יהודים במסירות נפש עצומה, לחונן את עפרה ולקבוע בה את מושבם, זאת למרות הסכנה בדרכים בעלייה אליה.
          מה הניע אותם יהודים לעזוב מאחוריהם משפחה, פרנסה, קהילות מפוארות ולעבור למקום שמצבו הגשמי כה קשה? האם הסיבה היא קדושת הארץ ומעלותיה הרוחניות או שמא ישנה גם מצווה בעליה זו? יתרה מכך, גם אם קיימת מצווה ליישב את הארץ, האם מצווה זו תקפה גם בימינו?
     כיום אין סכנות בדרכים לעלות ארצה, מצבה הגשמי של הארץ מפותח ומשגשג והמרכז היהודי הרוחני נמצא בארץ, אך לא תמיד אנו מעריכים את המציאות של הישיבה בארץ הקדושה בה אנו נמצאים בכל רגע נתון. חמור מכך, יש הרואים ב"אהבת ארץ ישראל" השקפת עולם אשר מקורה אינו מקובל עלינו, ולשמע הדעות הסוברות כי ישיבת ארץ ישראל אינה מצווה בימינו- ניתן לטעות ולמעט בערכה הגבוה של ארץ ישראל.
     בעבודה זו ננסה לענות על השאלות הנ"ל וללבן את מעמדה ההלכתי של מצווה חשובה זו. הפרק הראשון עוסק בייחודה של ארץ ישראל.
פתחנו בתיאור קדושתה של הארץ, המשכנו למעלת המצוות התלויות בארץ, ומעלותיה הגשמיות של ארץ ישראל. הפרק השני דן במעמדה ההלכתי של מצוות ישוב הארץ באופן כללי. הוא פותח במקורות ללימוד המצווה והדעות השונות לגבי חיוב ואופי המצווה. בהמשך, הפרק עוסק בגורמים הפוטרים מחובת המצווה, ומסיים בחלקה הנוסף של המצווה- ירושת הארץ וכיבושה.
     הפרק השלישי עוסק במצוות הישיבה בארץ ישראל בימינו, ודן בתוקפה ההלכתי של המצווה בזמן הגלות. ישנה התייחסות מיוחדת לסוגיית "שלושת השבועות" אשר עומדת במרכז הטענות של המתנגדים לעליה לארץ בזמן הגלות, ולתוקפן של השבועות בימינו, כאשר קיימת מדינת ישראל.
     העבודה מבוססת על מגוון מקורות תורניים- תנ"ך, תלמוד, מדרשים, ספרי הלכה, שו"תים, ספרי מצוות ועוד. חלק מהמקורות מתייחסים באופן כללי למצוות ישיבת ארץ ישראל ולמקורה. מקורות אחרים מתמקדים בתקפותה או באי תקפותה בזמן הגלות. כאשר חלקם מצדדים באופן חד משמעי באחת הדעות, ואחרים מציגים את הדעות השונות.