חלק ראשון – משפט העבודה: תכלית, התפתחות (בעולם ובישראל), מסורות חלופה ומיון 6
פרק שני 6
פרק שלישי 6
פרק רביעי- מקורות משפט העבודה. 7
זכויות היסוד בעבודה. 9
פסקת ההגבלה בחוק היסוד: חופש העיסוק. 9
נושא: פסקת ההגבלה: 12
? שאלת פסקת הגבלה: 12
? שאלת פסקת הגבלה וזכויות עובד מול מעביד. 12
· .. משתתף חופשי 13
· מבחן התכלית.. 15
?שאלת פרילנסר-צדקא. 17
שאר המבחנים-הישנים: 19
? שאלת האם עובד + וויתור. 19
? שאלת האם עובד + וויתור: 20 ? שאלת משתתף חופשי ע"פ מור + וויתור + תבניות העסקה גמישות: 20 ? שאלת עובד + וויתור. 20 ? שאלת מיהו המעביד. 23
? שאלת חובת גילוי 24
?שאלת פירוש והשלמת חוזה:
5 ?שאלת פירוש והשלמת חוזה:
5 ?שאלת פירוש והשלמת חוזה-חוגי מגן:
5 ?שאלת פירוש והשלמת חוזה-חוגי מגן:
5 ­                                                                                           חובת ביצוע העבודה ומידת המחוייבות לספקה. 26
?שאלת פירוש והשלמת חוזה-חובת נאמנות הדדית: 26
?שאלת פירוש והשלמת חוזה-חובת נאמנות הדדית: 26
?שאלת פירוש והשלמת חוזה-חובת נאמנות הדדית: 26
?שאלת פירוש והשלמת חוזה-חובת זהירות הדדית: 27
נושא: המימד הקבוע בחוזה עבודה אישי 27
תנאי מוסכם ניתן לשנות רק בהסכמה הדדית.. 27
תנאי לא מוסכם אפשר לשנות באופן חד צדדי 27
?שאלת שינוי תנאים בחוזה: 28
?שאלת שינוי תנאים בחוזה: 28
נושא: סיום יחסי עובד מעביד. 29
הסעדים. 30 ° .. שאלת החפיפה. 31
?שאלת חוזה אישי-פידיון זכויות: 32
? שאלת הודעה מוקדמת במעילה. 33
? שאלת סעדים: 34
? שאלת חופש עיסוק: 34
? שאלת חופש ההתארגנות-פיטורים. 36
o –. הצדקת דמי הטיפול. 37
? שאלת דמי טיפול. 38
? שאלת הסדר: 39
כיצד נזהה ארגון עובדים?. 41
?שאלת הגדרת ארגון-מטרה: 41
?שאלת הגדרת ארגון-אפליה: 41
נושא: זכות היסוד לחופש משא ומתן קיבוצי: הסכמים והסדרים קיבוציים. 42
? שאלת מו"מ ותקופות ויציאה מהסכם קיבוצי לא בתום לב. 43
נושא: יציגות ויחידות מיקוח. 43
?שאלת יציגות ארגון: 44
?שאלת יציגות ארגון: 44
· איבוד היציגות.. 44
?שאלת יחידות מיקוח: 45
? שאלת ארגון יציג ויחידת מיקוח: 45
? שאלת יחידת מיקוח, הגבלת זכות ההתארגנות ופיצולה. 47
· — פס"ד אלעל. 47
אל על. 47
נושא: הסכם קיבוצי 48
? שאלת מיון הוראות-אובליגטרותנורמטיבית.. 49
? שאלת היועצות וגילוי והוראות נורמטיביות+אובליגטוריות: 50 · -. התנאים הצורניים. 50 · -… תחרות בין מקורות.. 51
?שאלת מקורות: 51
?שאלת מקורות: 51
?שאלת שני הסכמים קיבוציים: 52
?שאלת שני הסכמים קיבוציים ותחרות: 53
לסיכום: ההיררכיה הנורמטיבית.. 53
?שאלת שני הסכמים קיבוציים: 53
·                                                              מעביד הפורש מארגון מעבידים. 54
? שאלת ביטול הסכם קיבוצי, הוועצות וגילוי. 54
· -… צו הרחבה. 54
? שאלת צו הרחבה. 56
נושא: הסדר קיבוצי 56
המשמעות המשפטית של ההסדר הקיבוצי 57
§                                                                                          ניתן לוותר על זכויות המוענקות בהסדר קיבוצי 57
· מיון הסדרים קיבוציים. 57
נושא: סיכום ההבדלים בין הסכם קיבוצי להסדר קיבוצי: 59
?שאלת הסדר-הסכם-וויתור: 59
?שאלת הסדר-הסכם-וויתור: 60 ?שאלת הסדר-הסכם: 60 ? שאלת הסדר-הסכם. 60 ? שאלת הסכם-הסדר. 60 נושא: שביתה: 61
· דרכים לשבות.. 63
· – משמורת.. 63
· –.. דו מימדיות השביתה. 63
·                                                                                                                 מה קורה במערכת היחסים של עובד ומעביד כשיש שביתה. 63
? שאלת שביתה-השעיה. 64
· -. התחיבות לשקט תעשייתי 64
·                                                                  הפרת התחייבות לשקט תעשייתי 64
·                                                                      שביתה בשירות ציבורי ושירות חיוני 64
· -. הקונפליקט הכלכלי וניזקין 65
?שאלה בנושא שביתה. 65
?שאלה בנושא שביתה. 65
? שאלת שביתה וסוגיה. 67
? שאלת שביתה במגזר הציבורי 67
? שאלה בנושא שביתה. 67
נושא: השבתה. 67
?שאלה בנושא השבתה (ושביתה) 68
נושא: שינויים מבניים. 69
· — סוגי השינוי 69
·                                                                                            המגבלות החלות על המעביד בשינויים ארגוניים. 70 · -.. זכויות קיבוציות בעת שינוי 70 ·                                                                                                                               מה קורה במערכת היחסים בין המעביד המוכר לבין ארגון העובדים. 71
? שאלת היועצות וגילוי והוראות נורמטיביות+אובליגטוריות: 71
? שאלת היועצות וגילוי, הפרטה וזכויות לאחר שינוי מבני-גם בחוזה אישי מול קיבוצי: 71
? שאלת זכויות בשינוי ארגוני 72
·                                                                                     מעמד ההסכם הקיבוצי בעת שינויים מבניים. 72
·                                                                                               מעמד היציגות וההסדר הקיבוצי לאחר שינוי מבני 73
·                                                                               לגיטימיות השביתה בעת שינויים מבניים. 73
·                                                                    זכויות עובדים בעת שינויים מבניים. 73
o … פסק דין רמת"א. 73
יישום פס"ד רמת"א. 74
? שאלת הסכם לאחר שינוי מבני 74
·         כרך א' – חלק ראשון: מבוא כללי: תכלית, התפתחות (בעולם ובישראל), מקורות, חלוקה ומיון.
פרק 1: התכלית: משפט העבודה כמשפט מגן.
פרק 2: התפתחות משפט העבודה: צמיחת משפט העבודה המגן.
פרק 3: תולדות משפט העבודה: ההיבט הישראלי.
פרק 4: מקורות משפט העבודה.
פרק 5: חלוקת משפט העבודה ומיון סכסוכי עבודה.
·         כרך א' – חלק שני: זכויות חברתיות שעניינן בעבודה.
פרק 1: זכויות חברתיות כזכויות אדם: מקור הגדרה וכימות.
פרק 2: זכויות חברתיות שעניינן בעבודה.
פרק 3: זכויות חברתיות שעניינן בעבודה: כזכויות יסוד חוקתיות.
·         כרך ב' – חלק שלישי: התקשרויות לביצוע עבודה: יחסי עובד ומעביד ותבניות העסקה גמישות ובלתי שגרתיות.
פרק 1: התקשרויות לביצוע עבודה: יחסי עובד ומעביד – מבחנים לזיהוי המעמד במשפט המשווה.
פרק 2: התקשרויות לביצוע עבודה: יחסי עובד ומעביד, מבחנים לזיהוי המעמד במשפט הישראלי.
פרק 3: התקשרויות לביצוע עבודה: תבניות ודפוסי עבודה גמישים ובלתי שגרתיים.
פרק 4: התקשרויות לביצוע עבודה: העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם.
·         כרך ב' – חלק רביעי: חוזה עבודה אישי פרק 1: חוזה עבודה אישי: מאפיינים פרק 2: חוזה עבודה אישי: תוכנו והמקורות לעיצבו פרק 3: סיום יחסי עבוד ומעביד: אכיפה, הודעה מוקדמת, פיצויים ופיצויי פיטורים, פדיון זכויות והחזר טובות הנאה, הגבלת חופש העיסוק.
·         כרך ג' – חלק חמישי: זכות היסוד לחופש התארגנות פרק 1: הזכות לחופש ההתארגנות: סיווג, מהות, השלמה, ליווי, וצורת התארגנות פרק 2: הזכות לחופש ההתארגנות כזכות אדם וכזכות יסוד:
מעמדה ויחסיותה פרק 3: הזכות לחופש ההתארגנות: סימני היכר לזיהויה של התארגנות ·         כרך ג' – חלק שישי: זכות היסוד לחופש משא ומתן קיבוצי:
הסכמים והסדרים קיבוציים פרק 1: הסכם קיבוצי פרק 2: זכות או חופש ניהול משא ומתן קיבוצי?
פרק 3: יציגות ויחידת מיקוח פרק 4: דו- ממדיות ההסכם הקיבוצי פרק 5: תנאים צורניים שקיומם מהותי להכרה בהסכם קיבוצי פרק 6: תחרות בין מקורות וכללי ברירת הדין פרק 7: צו הרחבה פרק 8: הסדרים קיבוציים ·         כרך ד' – חלק שביעי: שביתות והשבתות פרק 1: מגמות התפתחות פרק 2: השביתה וההשבתה במישור המשפט הבינלאומי פרק 3: השביתה: דוקטרינה, מהות והגדרה פרק 4: השבתה; הגדרה-מושגיות ומאפיינים פרק 5: יחסי עובד ומעביד בראי השביתה וההשבתה; תיאוריה והשלכות פרק 6: צעדי מאבק מקצועי והתחייבות לשקט תעשייתי; סיווג ומשמעות פרק 7: שירות ציבורי ושירות חיוני; הגבלה ואיסור פרק 8: שביתה ואחריות בנזיקין: הקונפליקט והיקף תחולתו פרק 9: אמצעים אחרים של מאבק מקצועי: משמורת ומחאה ·         כרך ד' – חלק שמיני: זכויות עובדים בשינויים מבניים:
העברת מפעל מיד ליד, הפרדה, מיזוג והפרטה פרק 1: דפוסים ומגמות של השינויים המבניים.
פרק 2: זכויות עובדים בשינויים מבניים: זכויות עובדים וארגוניהם במישור הקיבוצי.
פרק 3: זכויות עובדים בשינויים מבניים: זכויות עובדים במישור האישי.
התפתחות המשפט הישראלי.
התפתחות דיני העבודה:
א. תקופות                                 ב. ההיבט הישראלי.
ג. מקורות.
חוק יסוד: חופש העיסוק + פסקת ההגבלה.
מבחנים לבחינת יחסי עובד מעביד:
א. מבחן השליטה וכפיפות.
ב. מבחן הקשר אישי.
ג. מבחן האדם סביר.
ד. מבחן ההשתלבות.
ה. מבחן המעורב.
ויתור על מעמד.
_ דפוסי עבודה חריגים:
חיילים, שוטרים, ממלאי תפקיד על פי דין ונבחרים.
משתתף חופשי, עובד עצמאי, אותנטי.
העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם.
פסקי דין חשובים שנסקרו: פס"ד סרוסי בג"צ שמואל מור פס"ד שאול צדקא פס"ד הרשקוביץ פס"ד רות בג"צ שרותי תנופה _ חוזה עבודה אישי.
א. מאפיינים.
ב.
דרכים לפירוש חוזה:
· חוק החוזים.
· תכלית אובייקטיבית.
· פרשנות מקיימת + כלל כנגד המנסח.
· נוהג מקובל.
· חקיקה.
· הסכם קיבוצי.
· פסיקה.
· תום הלב.
שינוי חוזה עבודה אישי.
פסקי דין חשובים שנסקרו: פס"ד זוהר פס"ד נהרי פס"ד פרט פס"ד קונסטנטינובסקי פס"ד עזר פס"ד מילפלדר פס"ד גולן פס"ד מוטס פס"ד אילת _ סיום יחסי עובד מעביד אכיפת חוזה העבודה הודעה מוקדמת פיצויים בגין הפרת חוזה פיצויי פיטורין פדיון זכויות נלוות הגבלת חופש העיסוק פסקי דין חשובים שנסקרו: פס"ד צ'ק פוינט.
פס"ד סער _ הזכות להתארגנות:
א. מימד אישי ומימד קיבוצי.
ב. מעמדה הבינ"ל ובישראל.
ג. הגבלות.
ד. זיהויה.     פסקי דין חשובים שנסקרו:   פס"ד דלק נ הסתדרות העובדים – עמ' 870. פס"ד דוד אופק נ שר הפנים – עמ' 878. פס"ד עמית – עמ' 963.
_ זכות היסוד לחופש מו"מ קיבוצי:
א. סקירת חוק הסכמים קיבוציים.
ב. התפתחות ההסכם הקיבוצי.
ג. הסכם קיבוצי בין זכות לחופש.
ד. יציגות ויחידת המיקוח.
ה. דו מימדיות ההסכם הקיבוצי.     פסקי דין חשובים שנסקרו:   פס"ד מנשה מועדים נ משרד הביטחון פס"ד הסתדרות העובדים נ מדינת ישראל פס"ד אוצר החייל נ מרכז ההסתדרות _ תנאים צורניים להסכם קיבוצי.
תחרות בין מקורות.
צו הרחבה.
הסדר קיבוצי.
פסקי דין חשובים שנסקרו: פס"ד אוניברסיטת ת"א נ' ארגון הסגל האקדמי באוניברסיטת ת"א.
_ רקע לנושא השביתות במשפט המשווה.
זכות או חירות.
דו מימדיות.
שביתה מלאה / חלקית.
פעולות אלימות.
סוגי שביתות.
השבתה.
תיאוריית השעיה.
שקט תעשייתי.
במגזר הציבורי. אחריות בנזיקין.
משמורת.
פסקי דין חשובים שנסקרו:   פס"ד אורדן.
פס"ד מכתשים.
פס"ד מפעלי ים המלח.
_ סוגי שינויים מבניים.
מגבלות על ביצוע שינויים מבניים.
זכויות קיבוציות בעת שינוי.
מעמד הסכם העבודה הקיבוצי בעת ביצוע שינויים מבניים.
לגיטימיות השביתה בעת שינויים מבניים.
זכויות אישיות בעת שינוי מבניים.   פסקי דין חשובים שנסקרו: פס"ד רמת"א.
_ חלק ראשון – משפט העבודה: תכלית, התפתחות (בעולם ובישראל), מסורות חלופה ומיון משפט המגן מגן גם על המעביד, אבל הרעיון הוא להגן על העובד שבאה לידי ביטוי בשמירת זכויותיו לכבוד וחירות השמורות לו כאדם, גם בעת העבודה. את זאת שואפים להבטיח ע"י הבטחת קיומו הכלכלי של העובד בכבוד אנושי (= כבוד חברתי). (עמ' 33-34).
הבטחת כבוד האדם של העובד הושגה רק בהתערבות משפטית.
הצורך להתחשב גם בערכים חברתיים ולא רק עבודה תמורת שכר. (עמ' 35)המטרה היתה לחזק את כוחו של העובד מול המעביד.
היקף ההגנה, טיבה עשוי להשתנות שכן הינם פרי של סדרי עדיפויות חברתיים המורכבים מ משאבים כלכליים, תפיסת עולם חברתית ובחקיקה וזכויות אדם.
כל הצידוקים לפיתוח משפט עבודה מגן מצריכים מעורבות והתערבות של המדינה. (עמ' 35).
הצידוקים מצריכים מעורבות אקטיבית של המדינה לטובת העובד, שהיא עצמה תעניק לעובד את ההטבות וההגנות שמחייב משפט העבודה.
תכלית משפט העבודה כמשפט מגן לעובד – המשמעות שרק עובד מקבל את ההגנה. כתולדה מכך נשאלת השאלה המשמעותית מיהו עובד?
משפט העבודה מיוחד בעיקר לעובדים, זאת המשמעות של היותו משפט העבודה משפט מגן.
ההגנה ניתנת ל"עובד" בלבד – חשיבות ההגדרה מי הוא "עובד" (עמ' 44).
א.  העבודה אינה מצרך – עמ' 36: אמנם העובד נותן את כוח העבודה שלו תמורת שכר אך יש לתת את הדעת גם להיבט המוסרי שבמתן המשאב האנושי ולא רק להיבט הכלכלי. יש כאן היבט אישי שלא ניתן להעלם ממנו ומחזק את הדרישה להבטחת כבוד האדם של העובד במסגרת העבודה. ב. דמוקרטיה תעשייתית: – עמ' 38:  מטיל את האחריות לקיום אנושי בכבוד של העובד, על המעביד. היות והעסק נשען על ההון הכלכלי והן על ההון האנושי המושכר למפעל תמורת שכר עבודה. מכאן שלעובד יש זכות להשתתף בהחלטות ובעיצוב תנאי העבודה והמשפט נדרש לאפשר להם את זכותם זו כלפי המעביד (להבטיח שיתוף).
ג. הקניין כיחס חברתי: עמוד 39: לא עוד הגישה הישנה לפיה המעביד הוא בעל הקניין ובעל זכות היתר להכתיב את תנאי ההתקשרות, לעיתים בניצול, אלא הקניין כיחס חברתי מקנה חובות לבעל הקניין כלפי אחרים, בענייננו העובדים, לא רק בהבטחת תמורה כלכלית אלא גם בדאגה לקיום אנושי.
פרק שני התפתחות היסטורית ארוכה והבנת משפט העבודה כרוכה גם בהבנת התהליכים ההיסטוריים (עמ' 51-52) היות והגנת העובד מובטחת באמצעות כלים שונים.
התפתחות משפט העבודה – ישנם שלושה שלבים:
-קדם משפט העבודה: זו התקופה שקדמה לפיתוח משפט העבודה.
הכלי המרכזי להגנה על העובד היה חוזה העבודה האישי שנדון ע"פ דיני החוזים הכלליים.
-משפוט משפט יחסי עבודה – הכרה במעמד של עובד, הקמת האיגודים המקצועיים הגדולים ומערכת יחסי העבודה עברה תהליך של משפוט מואץ, וקיבלה הרבה זכויות, גם היתה אידיאולוגיה בעולם לכיון הענקת זכויות; עיצוב משפט העבודה בכמה מסלולים:  התארגנות מקצועית, התארגנות פוליטית, התארגנות בינ"ל, איגודים מקצועיים, חקיקה, הכרה בזכויות חברתיות. גיבושם של הסכמים קיבוציים, חוקי מגן, אמנות .
-בתר משפט העבודה: תהליכי דה- לגיטימציה בעקבות שינויים טכנולוגיים, חברתיים ודמוגרפים שהשפיעו על שאלת הלגיטימציה של תכלית ההגנה על העובד במשפט העבודה: דרישת חופש הבחירה במקום התערבות המדינה.
דה-לגיטימציה אידיאולוגית והמרת הרווחה בצמיחה (עקרון מקסום העושר). מעבר לתפיסה אינדיווידואלית, הדגם הכלכלי מחליף את הדגם החברתי. צמיחה במקום רווחה, כמה שיותר להוזיל את השכר (הפרטה). מבט לעתיד – גדילת פערים, ניכור. עקרון מקסום העושר – עושר מוביל לאושר.
בעבר הכלכלה התבססה על הנחת המחסור, היום אין מחסור (זורקים אוכל בפועל) לכן נוצרה התופעה שהמשק מעצב אותנו כייצור צרכני (פרסומות). האדם הופך להיות לחיה צרכנית. מה שיעיל לצרכן זה לחסוך כמה שיותר, ואילו האינטרס של המשק שהצרכן יבזבז יותר. פרק שלישי תולדות משפט העבודה: ההיבט הישראלי. ההסתדרות לא רצתה לעשות חקיקה מגנת, כיון שרצתה לשמר על כוחה. כיום אנו נמצאים בשלב של דה-לגיטימציה במשפט העבודה בישראל, והמכה הקשה ביותר היתה הפגיעה בהסתדרות, לטוב ולרע, שנולדה כתוצאה מחוק בריאות ממלכתית שניתק את הביטוח הרפואי מההסתדרות. חלק שני – זכויות חברתיות שעניינן בעבודה פרק ראשון זכויות חברתיות כזכויות אדם זכויות חברתיות: בריאות, פרטיות, חינוך, כבוד, הזכות להתארגנות, הזכות לעבוד – זכויות חיוביות, שדורשות מהמדינה חובת עשה. זכויות ליברליות פוליטיות: חופש הביטוי, קניין.
הרבה פעמים הזכויות החברתיות קודמות לזכויות הליברליות פוליטיות. הלכה למעשה, הזכויות הליברליות פוליטיות התפתחו מסיבות שונות – לדוגמא, את הזכויות החברתיות קשה להגדיר, קשה לכמת אותם כמה צריך להעניק.
תיאורטי, סקירה היסטורית על תולדות משפט העבודה הישראלי, לא רק מהקמת המדינה אלא גם בהשפעת המנדט הבריטי. ניתוח אירועים שהשפיעו על משפט העבודה כיום. שלושה שלבים לתולדות משפט העבודה הישראלי:
תקופת המנדט הבריטי: 1919-1948: משפט העבודה היה חל במגזר היהודי בלבד.
מהקמת המדינה עד למחצית הראשונה של שנות ה 90:  משפוט מערכת יחסי העבודה האישיים והקיבוציים:
חוקים, חוקי יסוד, מערכת בתי דין ייחודית.
מראשית שנות ה- 90 – היום: ערעור מעמד משפט העבודה:
התרחקות מהתארגנות ומהסכמים קיבוציים ודגש על פיתוח האוטונומיה של הפרט.
פרק שני זכויות האדם החברתיות בתחום העבודה הזכות לעבוד, הזכות לבחור את חופש העיסוק, הזכות לשכר ולתנאי עבודה הוגנים, הזכות להתארגנות. הזכויות לא עוגנו בישראל כזכויות יסוד על חוקתיות.
פרק שלישי זכויות חברתיות שעניינן בעבודה כזכויות יסוד חוקתיות פרמידת הנורמות – חוק לא יכול לסתור חוק יסוד, ותקנה לא יכולה לסתור חוק. כאשר מעגנים נורמה התנהגותית או זכות מסוימת ברמת חוק יסוד, מעניקים לה משקל יותר חזק. לפיכך השאיפה היא לעגן נורמות שאותן רוצים לפתח, ברמה חוקתית על חוקית.
לדוגמא: אם יקבע חוק שכר מינימום של -.$1,000, יבוא המעביד ויטען שלו זכות הקניין שהיא זכות יסוד, וחוק שכר המינימום פוגע בזכות היסוד שלו. זכות הקניין היא זכות שעוגנה כזכות יסוד. הבעיה היא שלא ניתן לחוקק חוק שנוגד חוק יסוד, אולם ישנם מקרים שבהם ניתן לעשות כן. השאלה היא באיזה מקרים נאפשר לחוק לפגוע בחוק יסוד? או כיצד נעשה זאת? לכך נועדה פסקת ההגבלה, שגרמה למהפכה שיפוטית (עמוד
2 53).
פסקת ההגבלה מסבירה מהם התנאים שבהם נאפשר לחוק לפגוע בחוק יסוד. למרות שחוק יסוד הוא גבוה יותר, יש מקרים שבהם כן נאפשר, והתנאים הם תנאים מצטברים: חוק יכול לפגוע בחוק יסוד במידה והוא נעשה כחוק ולא תקנה; שנועד לתכלית ראויה! ההולם את ערכיה של מדינת ישראל! ובמידה שאינה עולה על הנדרש (במידה המתאימה ליישום התכלית).
פרק רביעי- מקורות משפט העבודה משפט העבודה הישראלי מורכב מקשת של מקורות משפטיים (עמ' 149): אמנות בינ"ל, חוקי היסוד, חקיקה (ראשית ומשנית), צווי הרחבה, הסכמים והסדרים קיבוציים, תקנונים, הסכמי עבודה אישיים, נוהג ופסיקה (בתי הדין לעבודה ובית המשפט העליון).
זכויות העובד יכולות לנבוע בו זמנית על ידי מספר מקורות שונים.
כלל בסיסי במשפט: נורמה נמוכה אינה יכולה לסתור או לפגוע בנורמה משפטית גבוהה ממנה חלק שני – זכויות חברתיות שעניינן בעבודה פרק ראשון  (עמ' 201)– מהן הן "זכויות חברתיות" ? המעורבות המשפטית הבאה להבטיח שהעובד יהנה מקיום כלכלי בכבוד אנושי, מבטאת במישור המדינתי בהכרה בזכויות יסוד.
יכולות להיות שלוש צורות להכרה מדינתית זו:
זכות יסוד חוקתית:  במסגרת חוקה כתובה: חוק יסוד: חופש העיסוק זכות יסוד הלכתית:  הכרה באמצעות מערכת בתי המשפט הפועלים במדינה: זכות ההתאגדות בארגוני עובדים (פס"ד עמית).
זכות יסוד חוקית:  במסגרת חקיקה רגילה של המדינה: הזכות להגנה מפני אבטלה (פרק ז של חוק הבטל"א).
פרק א – זכויות אדם חברתיות אוניברסאליות זכויות אדם חברתיות אוניברסליות נוגעות לקשת רחבה של נושאים המוגנים בתחום העבודה: הביטחון הסוציאלי, החינוך וההשכלה, הבריאות, הדיור, איכות הסביבה והרווחה החברתית. (אנו נדון בזכויות שעניינן בעבודה בלבד), אותן ניתן לסווג ל 3 מקבצים: (עמ' 190) א. זכויות אדם חברתיות ארגוניות:  עוסקות בזכות העובדים והמעבידים להתארגנות, בזכות לנהל מו"מ קיבוצי וכן בזכות השביתה וההשבתה. ב. זכות אדם חברתית לשוויון תעסוקתי: איסור האפליה ובחובת מתן הזדמנות שווה בעבודה. (לא נדון בה.) ג. זכויות אדם חברתיות שעניינן בעבודה:  הזכות לתעסוקה הכוללת את הזכות לעבודה, חופש בחירת העיסוק, הזכות לשכר ותנאי עבודה הולמים.
פרק זה דן בהכרה בזכויות האדם שעניינן בעבודה, הקשיים שעלו בעקבות הכרה זו והדרכים להתגבר על קשיים אלה וכן סקירת המקורות השונים להכרה בזכויות אלה. המקורות: (עמ' 196): ההכרזה לכל באי העולם בדבר זכויות האדם 1948, האמנה בין לאומית בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות 1966.
פרק ב – זכויות אדם חברתיות בתחום התעסוקה דן בזכות מסגרת אחת – הזכות לתעסוקה ממנה נגזרות זכויות האדם החברתיות שעניינן בעבודה. כוללת את: הזכות לעבודה, חופש בחירת העיסוק, הזכות לשכר ותנאי עבודה צודקים והוגנים, זכות ההתארגנות גבולות אחריותה של המדינה: (עמ' 219) התחייבות להשגת התוצאה תוך הותרת שיקול הדעת למדינה, אך מימוש הזכויות החברתיות צריך להתקיים בכל מקרה, תוך יישום הדרגתי לשם השגת שיפור מתמיד, אך אין חובה לייחד את מלוא המשאבים הזמינים אלא לנצל את הקיימים ביעילות ולפעול לפיתוחם של משאבים נוספים. כאשר מעוניינת המדינה להגביל את זכות האדם, עליה לעשות זאת בחוק, בסבירות והעדר אפליה.
נשוא ההגנה בזכות לתעסוקה עקרונית, ההכרה בזכות תקפה למי שנמנה עם מעגל העובדים או המסוגל לעבוד (שוק העבודה הראשוני), אולם כיום יש נטיה להרחיב את ההגנה החברתית גם לעובדים המועסקים בתבניות העסקה לא שגרתיות, משרה חלקית, זמנית או ארעית (שוק העבודה השניוני).
פרק שלישי זכויות חברתיות שעניינן בעבודה כזכויות יסוד חוקתיות משמע, מהוות חלק מחוקה כתובה. (עמ' 229) המצב בישראל: מהפכה חוקתית בשנת 1992, נחקקו 2 חוקי יסוד משמעותיים: חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק. בשנת 1994 הונחה גם הצעת חוק יסוד: זכויות חברתיות אולם לא הושלמו הליכי החקיקה.
בעמוד 236 – הקונפליקט המובנה במערכת יחסי העבודה בין זכויות היתר של המעביד שזכו להכרה בפסיקה (הזכות לפטר ולשכר עובדים + הזכות לנהל את המפעל כרצונו) לבין זכויות חברתיות של עובדים (הזכות לתעסוקה + הזכות לשוויון בעבודה) שחלקן הובטחו בחקיקת המגן הישראלית. קיומו של הקונפליקט מחייב קביעת כללי יישוב הסכסוך וזאת באמצעות איזון הזכויות (פסקת ההגבלה שבחוקי הייסוד).
מדינת ישראל החליטה לחקוק חוק שכר מינימום, לפיו נקבע -.$1,500 שכר מינימום. משה טוען כי חוק זה פוגע בזכותו הקניינית, הסבירו טענתו ומה סיכויי טענתו להתקבל?
פתרון שאלה משפטית:
לעולם חייבים לפרק את הסוגיות המשפטיות ולענות סוגיה סוגיה, ולא לענות במקביל.
פתיח – בו מוגדרת הסוגיה המשפטית הנדונה: כידוע, מעוגנת זכות הקניין במשפט הישראלי בחוק יסוד כזכות חוקתית על חוקית. משה טוען לפגיעה בזכותו הקניינית. יש לבחון את טענתו. כפי שמוצג בפסיקה, חוק יכול לפגוע בחוק יסוד רק במידה והוא עומד בפסקת ההגבלה. לפיכך יש לבחון את עמידתו של חוק שכר המינימום ב-4 סעיפיה של פסקת ההגבלה. האם החוק עומד בפסקת ההגבלה?
יישום – חוק – חוק שכר המינימום הוא חוק! ההולם – החוק צריך להלום את ערכיה של מדינת ישראל (להציל את השכבות הנמוכות)! תכלית מידתיות – שמתאים האמצעי למטרה (לא לנסות להחליט האם מידתי או לא – הדרישה של מידתיות היא שהאמצעי יענה על הדרישה, נשאלת השאלה האם בית המשפט יחליט שזה עונה על המידתיות. אם בית המשפט יחליט שכן – אז כן; אם בית המשפט יחליט שלא – אז לא). מסקנה – מסכמים את הדברים כפי הנראה.
אם שכר המינימום -.$3,000, נראה כי או סביר להניח כי בית המשפט יפסוק שזו דרישה שעולה מעבר למידתיות.
תכלית משפט העבודה, התפתחות (בעולם ובישראל), מקורות, חלוקה ומיון