תוכן העניינים
מבוא -.3
פרק א' 4-7
פרק ב' –…8-14
פרק ג' –..15-19
מסקנות –20-21
ביבילוגרפיה -…22
תקציר בעבודתי אדון ב"חוק הנורבגי" שכונן בנורבגיה בתחילת המאה התשע-עשרה, ומהותו הייתה להפריד בין חברות בפרלמנט הנורבגי לבין חברות בממשלה. בהמשך אתאר מדינות אשר אימצו חוק זה אליהן, ובהשלכותיהן של הרפורמות אשר חלו בעטיו של חוק זה. בצד ההשוואה למדינות אחרות, אתמקד בשאלת כדאיות כינון החוק הנורבגי בארץ ישראל. על כן, אדון בחסרונותיו ובמעלותיו של חוק זה. שכן, לחוק הנורבגי יתרונות רבים, כגון חיזוק יכולות הבקרה והפיקוח של הכנסת על תפקוד הממשלה, וזאת משום שחוק זה מבטל את ניגוד האינטרסים הקיים בין פיקוח על הממשלה ובין החברות בה. אך בצד יתרונותיו של החוק, באופן טבעי ישנן גם חסרונות. חוק זה, למשל, עלול לגרום לתחלופה אינטנסיבית של חברי כנסת, ובכך לערער את יציבות הקואליציה. שאלת המחקר: האם כינון "החוק הנורבגי" כדאי בישראל?
שאלות המשנה: – מהם החסרונות של "החוק הנורבגי" בארץ ישראל?
–          איך "החוק הנורבגי" ישפיע על חברי הכנסת והשרים בממשלה?
–          מהן היתרונות של "החוק הנורבגי" בארץ ישראל?
–          כיצד כינונו של "החוק הנורבגי" במדינות אירופה משפיע על בית הנבחרים?
–          כיצד יישום "החוק הנורבגי" במקרה ששר מתפטר מן הממשלה וזה כעת מעוניין לחזור ולכהן בכנסת?