העבודה עוסקת בביטחון סוציאלי- פנסיית חובה . מה הם ההשלכות של צו ההרחבה שהוכנס בשנת 2005 על המשק הישראלי .
השוואה המצב הקיים לעומת המצב שהיה לפני צו הרחבה . נתונים מחו"ל השוואה בינלאומית לנושא הפנסיה תוך השוואת מערכות הפנסיה הנהוגות באירופה ,ארה"ב וכו.מבוא
מפורט,סיכום  והסקת מסקנות העבודה זכתה לשבחים מבודק העבודה וקיבלה ציון גבוה בשל תוכנה .
הכותב עובד כיום בחברת ביטוח העוסקת בפנסיה וגמל .
תוכן עניינים:
מבוא- פרק 1-  מהו הביטוח הפינסוני (פנסיה)
1 .1  עיקרי השינויים שנעשו בשנים האחרונות  בביטוח הפינסוני .
1.2  ישראל ביחס לעולם
1 .3  מכשירים להבטחת הפנסיה בישראל
1 .3.1        פירוט מסלולים
1 .3.2        אחוז כיסוי פרק 2- מערכת הפנסיה החובה בישראל בטרם כניסתו של צו ההרחבה ומהות הצורך                                     2.1   תולדות מערכת הפנסיה בישראל                                     2.2
הרפורמה במערכת הפנסיה 2005-2002
2.3
היבט הפינסוני טרם כניסתו של צו ההרחבה                                     2.4
התהוות החלתו של צו הרחבה פרק 3- מערכת הפנסיה לאחר כניסתו של צו ההרחבה             3.1 התנאים לזכאות לביטוח פינסוני עפ"י צו ההרחבה             3.2 שיעור ההפרשות             3.3 כיצד משפיע כניסתו של צו ההרחבה על המשק ותועלותיו .
פרק 4-  סיכום ,מסקנות וביבליוגרפיה מבוא:
מערכת הביטחון הסוציאלי מבטיחה את האדם מפני סיכון חברתי של הגיל במדינת ישראל .בכל זאת ,שיעור העוני בקרב הקשישים בישראל עומד על 29%. מטרת עבודתי היא לסקור את תולדות מערכת הפנסיה בישראל ואת חוק פנסיה חובה החדש שנכנס מיום 1.1.08 .לסקור את הקיטון בהכנסה בעת פרישה הנובע מהעלייה המתמדת בתוחלת החיים מצד אחד ואימוץ הגישה הניו- ליברלית חוק התעלמות מחוללת משיקולים של צדק חברתי וחלוקתי מצד שני גם ירידה במעמדו של הזקן תרמה לקיטון זה . במקביל לתהליכים אלו, אנו עדים לתהליך נוסף בדמות הפחתת הילודה, תהליך זה גורם  לשינוי ביחס. בשנת 2000 עמד יחס זה על עשרה עובדים פעילים בשוק העבודה לעומת אדם אחד בגילאי ה – 60 ומעלה אשר אינו פעיל יותר בשוק העבודה, יחס זה צפוי להשתנות עד שיגיע בשנת 2050 ליחס של אדם אחד לעומת חמישה אנשים.
הסיבות לפער הכלכלי והחברתי בישראל נעוצות בגורמים רבים: שיעורי צמיחה נמוכים בתוצר לנפש, שיעור נמוך של השתתפות גברים בכוח העבודה, שיעור גבוה של עובדים זרים בכוח העבודה, הפרטת שירותי חינוך ובריאות, שיעור גבוה של לידות במשפחות שאינן משתתפות בכוח העבודה והשפעת הגלובליזציה שהורידה את רמת השכר. שנת
2 002 ושנת 2003 הביאו עמם קיצוצים מאסיביים בקצבאות הביטוח הלאומי, שפגעו באופן בולט בעשירונים התחתונים. הפער הקיצוני בין עשירים לעניים בישראל בא לידי ביטוי גם בהון שבידי הציבור. על פי נתוני ועדת חקירה פרלמנטארית לבחינת הפער החברתי נמצא, שכ-800 מיליארד שקל מההון הפרטי מוחזקים בידי העשירון העליון, ואילו 90% מהאוכלוסייה מתחלקת בשאר ההון, שהוא כ-340 מיליארד שקל. וכדברי פתגם יהודי:
"אם ברצונך לדעת מה חושב אלוהים על כסף, ראה למי שהוא נותן אותו…" כתוצאה מן ההשפעות הדמוגרפיות ומפאת העובדה שקצבת הביטוח הלאומי אינה מספיקה לקיום ברמת חיים רגילה ומאחר ומרבית הפורשים אינם מבוססים, ישנה חשיבות גבוהה מאוד בהכנסת כלל השכירים במשק והתגמולים שמתקבלים מהם .
לפיכך, ביום ה- 1.1.2008 הוחל על כלל אוכלוסיית השכירים במדינת ישראל הסדר פנסיית חובה המחייב הן את המעסיקים והן את העובדים להפריש לטובת פנסיה. התחלת צו הרחבה בשוק בצורה מקיפה אמור לתת מענה לסיכון החברתי של גיל ולאפשר שמירה על רמת החיים שלאחר הפרישה לאוכלוסייה העובדת כיום . זהו תהליך שהחל בשנת 2008 ונוכל לראות את תוצאותיו רק בעוד כשני עשורים.
שיטת המחקר בעבודה עיונית זו, בוצעה ע"י חקירת הנושא בעבודות ומאמרים מחקריים שפורסמו בשנים האחרונות, בכתבי עת רלוונטיים, מחומר הלימוד בקורס, מהאינטרנט ומספרים וחוברות שנכתבו על נושא הפנסיה בכלל ופנסיית חובה בפרט. שאלת המחקר : השפעתו  צו ההרחבה העוסק בפנסיית חובה על המשק  .
בעבודתי אנסה להציג את המצב היום בקרב האוכלוסייה הקשישה את הרבדים השונים של הביטחון הסוציאלי לאוכלוסייה הקשישה ואת השפעתו של צו הרחבה על האוכלוסייה העובדת היום והפנסיונית בעתיד.