תוכן עניינים
מבוא. 1
הקדמה. 1
רצח סדרתי בראי התקופה. 1
הרוצח הסדרתי:. 2
המאה ה-15 – הרוצח הסדרתי הראשון 3
רקע תקופתי:. 3
המניע:. 4
הקורבנות:. 4
מניעים אישיים:. 4
העונש:. 5
המאה ה-19 באנגליה הויקטוריאנית:. 6
הקדמה:. 6
רקע תקופתי:. 6
המניע לרצח, הקורבנות ואופי הרצח:. 7
ההשפעה של מעשיו של ג'ק המרטש וכן ההתמודדות הציבורית, המשטרתית והמדינית עם הרצח:  8
הענישה:. 9
תחילת המאה ה-20 – המהפכה הפוזיטיביסטית:. 10 רקע תקופתי:. 10 המניע לרצח והקורבנות – 11
ההתמודדות החברתית-מדעית – 11
העונש – 12
ובישראל… 13
החל מסוף המאה ה- 20 ועד המאה ה- 21 – המדיניות הניאו-ליברלית:. 14
רקע תקופתי 14
המניע והקורבנות. 14
הלכידה והענישה. 15
ובישראל… 15
המצב כיום ומבט לעתיד. 17
ביבליוגרפיה:. 18
ספרים:. 18
מאמרים ואתרי אינטרנט:. 18
מבוא
הקדמה דבר ידוע הוא כי טקסט "נשפט" על בסיס הקשר הדברים ובהתאם למטרה אותה הוא אמור לספק. אשר על כן, בפתח הדברים אבקש להבהיר את הקשר שבין בחירת נושא הסמינריון "רצח סדרתי בראי התקופה", לבין נושא הסמינר עצמו – סיכון ומסוכנות, במטרה להביא לקריאת העבודה באופן המתאים והראוי, מתוך הקונטקסט המתאים.
מסוכנות (dangerousness) נתפסת כמצב הקשור למאפיינים האישיים של הפרט, ואילו סיכון (risk) מתייחס לסיטואציה כוללת, המקיפה מגוון של גורמים הקשורים לא רק ליחיד, אלא גם לגורמים חיצוניים. אף שמסגרות התחומים השונים מעצבות את היחס למושגים אלה בצורות שונות, מעניקות להם משמעותיות נפרדות, מפרשות אותם בדרכים אחרות, ונותנות להם ביטוי שונה בהיבט התיאורטי ובפרטיקה היומיומית, ניתן להצביע על נקודות משיקות ומשותפות לתחומים השונים, היוצרות ביחד שיח של מסוכנות.
אחד מהתחומים בהם נבחנת אולי יותר מכל סוגיית הסיכון והמסוכנות, הינה הרצח – ועל אחת כמה וכמה  הרצח הסדרתי. ממה הוא נובע? כיצד אפשר למנעו? מה ידוע לנו על הרוצח הסדרתי? מהם מניעיו? כיצד הוא בוחר את קורבנותיו? האם אפשרו לאתרו, והאם ניתן לעשות זאת מבעוד מועד? כיצד אפשר להרתיע אותו ו/או רוצחים סדרתיים עתידיים – האם בכלל אפשר להרתיע? כיצד והאם בכלל ניתן לשקמו? מהו העונש הנכון שיש להטיל עליו? והאם מה שאנחנו יודעים על הרוצח הסדרתי – כל העמדות והתאוריות שגובשו לגביו עד היום מספיקות כדי לתת מענה לשאלות רבות אלו, או שמא יש להסתכל על הנושא בהסתכלות רחבה יותר, במבט מלמעלה, באופן חדש ושונה? ברור כי לא אוכל להשיב במסגרת עבודה זו על כל השאלות, וברור כי אני חסרת הידע המקצועי המתאים (רפואי, משטרתי, חקירתי, פסיכיאטרי, סוציולוגי, משפטי) כדי להשיב על שאלות אלו, אך בעבודה זו אני אנסה להציג את הדברים מנקודת מבט קצת שונה, אשר תפתח צוהר קטן לבחינה מחודשת של הרצח הסדרתי.
רצח סדרתי בראי התקופה הטענה הרווחת היא כי רצח סדרתי מונע ממניעים אישיים, אישיותיים, פסיכולוגיים, חברתיים, כלכליים של הרוצח עצמו.
בסמינריון זה, אנסה להציג תמונה קצת שונה, לפיה מלבד אותו פן אינדיווידואלי של כל רוצח ורוצח, אשר אין ספק כי קיים, ועל בסיסו אף הורכבו טיפולוגיות ופרופילים של רוצחים סדרתיים, הרי שיש אף קו שמחבר בין הרוצחים הנ"ל מבחינת תקופתית. המדובר בקו דמיון המחבר ביניהם מבחינת משטר, כלכלה, תרבות, חברה, פוליטיקה, תקשורת, משפט ודת.
לשם כך, לצורך סמינריון זה התעלמתי כליל מהמאפיינים הסובייקטיביים הספציפיים של כל מקרה ומקרה (וכל רוצח סדרתי), ובחנתי את המאפיינים החברתיים הרחבים יותר. קרי – מאפייני התקופה, בהשוואה לסוג הרצח, הקורבנות, המניע, האופן בו נתפס הרוצח, עונשו והאופן בו התייחסה החברה, והכל בהנחה שאלו אינם נובעים או מושפעים ממוטיבים אישיים של הרוצח.
בפתח הדברים יש להבהיר, כי אין המדובר בממצאים אשר הוכחו מחקרית ו/או סטטיסטית, ומדובר במחקר ייחודי וספציפי, אשר אף הוא נערך, למרבה הצער, באופן יחסית שטחי (לאור היקף העבודה).
עוד יובהר, כי במסגרת המחקר, נאלצתי לנטרל גורמים רבים (הגורמים האישיים של כל רוצח ורוצח), להם בוודאי יש השפעה בין אם רבה ובין אם מעטה על אותם גורמים שנבחנו על ידי – ומשכך, ייתכן כי יש בעבודה זו מעין "הטייה" של המציאות.
בנוסף, יש לזכור כי רק אחוז קטן של הרוצחים הסדרתיים נתפס ורק חלקם מתגלים ומזוהים כרוצחים סדרתיים, בעוד שרובם מצליחים להימלט או נתפסים כפשעים שאינם "רצח סדרתי", כך שמחקר זה משקף אך ורק את הידוע לנו על הרוצחים שנתפסו או שידועים לתקשורת. וכן יש לזכור, כי לצורך מחקר זה, נלקח מספר מועט יחסית של רוצחים סדרתיים מפורסמים – האחד מכל תקופה, כך שבוודאי מבחינה סטטיסטית יש מקום להרחיב ולהעמיק בבדיקה במסגרת מחקר נרחב יותר.
כמו כן, לצורך המחקר התמקדתי רק ברוצחים הסדרתיים שפעלו בארה"ב ובאירופה, תוך התעלמות מוחלטת מרוצחים סדרתיים ברחבי העולם כולו.
יחד עם זאת, ועל אף כל הסייגים המובאים לעיל, נראה כי ממצאי עבודה זו, מביאים לכמה מסקנות מעניינות ובעלות קו מנחה בבחינת ההשפעות החיצוניות-תקופתיות על מעשי הרצח הסדרתיים ברחבי אירופה וארה"ב. מובן, כי מסקנות אלו דרושות אימות ובחינה מעמיקה, במסגרת מחקר מקיף ו/או עבודת דוקטורט, יחד עם זאת – נראה בהחלט כי נפתח פה פתח משמעותי ומסקרן לשאלה מעניינת שטרם נדונה באופן אקדמי עד כה.