מדיניות הרגולציה בחינוך המיוחד עבודת סמינריון בקורס 'מדיניות פיקוח ואסדרה' מוגש כחלק מהדרישות לתואר ראשון תוכן עניינים
מבוא
–
2
רקע היסטורי -…
4
רקע תיאורטי -…
10 מערך  המחקר -..
22
דיון -..
23
 סיכום …
34
ביביליוגרפיה —
38
מבוא
כמו במערכות חינוך רבות ברחבי העולם, הן במדינות מפותחות הן במדינות מתפתחות, במערכת החינוך הישראלית חלות תמורות נרחבות. אחת מהן קשורה להרכב אוכלוסיית התלמידים ובאה לידי ביטוי בכמה דרכים: גידול במידת ההטרוגניות של הלומדים הנובע מגלי העלייה בעשורים האחרונים, גידול בשונות התרבותית והדתית, גידול במספר התלמידים השייכים לשכבות חברתיות וכלכליות חלשות ובמספר התלמידים המועמדים לנשירה ממערכת החינוך (לייזר וורטהיים,
2 002).
כמו כן לפי דיווחי משרד החינוך ודוחות אחרים, למשל דוח מרגלית (2000), עולה מספר התלמידים בעלי הצרכים המיוחדים המקבלים את שירותי החינוך במסגרות רגילות ומצטמצם מספר התלמידים בכיתות מיוחדות ובבתי הספר המיוחדים (רונן, 2003).
השילוב של ילדים בעלי צרכים מיוחדים בתוך בית הספר הרגיל ובאווירת הכיתה הרגילה, הפך לאחת המגמות המרכזיות בהקניית תוכניות חינוך מיוחד במערכת החינוך בעולם ובארץ.
חוק החינוך המיוחד (1988) סעיף 7 ב' (תיקון: תש"ן), מדגיש את שילוב הילד בעל הצרכים המיוחדים במסגרת הרגילה.
חוק זה נותן תוקף לגישה החינוכית המעדיפה שילוב על פני השמה בחינוך המיוחד. עיקר משמעותו של החוק היא צמצום מספרם של ילדים בעלי צרכים מיוחדים בחינוך המיוחד על ידי תהליכי מניעה, שעיקרם דרכי הוראה מתאימות לאוכלוסיות השונות המשולבות בתוך הכיתה הרגילה. דהיינו, מטרתו של החוק הוא לאפשר חינוך ב "סביבה פחות מגבילה". דרישה זו נסמכת על הדרישה החוקתית במדינות מערביות בעולם (ובראשן ארה"ב).
בישראל תהליך זה הגיע מאוחר בהשוואה למדינות מתקדמות. בתחילה, חריגים נחשבו בחברה במיוחד, ובמערכת החינוך בפרט כמוקצה מחמת מיאוס. לאחר מאבקים קשים של גורמים חיצוניים כגון: הורים, ארגוני זכויות למיניהם ואנשי אקדמיה, הצליחו אלה להביא לרפורמה רצינית במערכת החינוך כלפי החריג ושינוי חקיקתי שנעשתה בעקבות לחצים מבחוץ.
הישגי הרגולציה בחינוך הביאו לשינוי חברתי, התפתחותי, אקדמי וסביבתי בקרב החריגים בחברה, קבלתם והיכולת להכיל אותם הפכו למודעות בחברה הרגילה סביבם. שילובם בחברה פתח להם עולמות כחלק מתהליך של נרמול בחייהם.
מגמת השילוב צמחה ועוצבה על ידי מספר כוחות ותהליכים. היא מייצגת ומבוססת על ההכרה בעקרונות וערכים של שוויון, צדק וכבוד האדם, קבלת השונה וזכותו לייחודיות ולחינוך איכותי, הכרה בשונות כערך וזכותו של כל ילד לחיות וללמוד בבית הספר בקהילה בה הוא מתגורר עם משפחתו ולא במקום מרוחק. הדרישה ליישומה של מגמת השילוב מעוגנת בחקיקה ובתקנות של משרד החינוך, אמנות והצהרות בינלאומיות שונות ובפסיקות בית המשפט.
יישום חוק החינוך המיוחד לא יושם כהלכה. נוצר מצב שמשרד החינוך לא יישם את החוק שנקבע בעיקר מסיבות כלכליות, וסיבות הנובעות מלקות של פרשנות החוק. הילד שזכאי לשילוב "נפל בין הכיסאות" ולא קיבל חינוך מיוחד בתוך החינוך הרגיל בו הוא משולב.
התהליכים אלו מבוססים על תיאוריות פוזטיבסטיות בתחום הרגולציה בישראל. צורת התנהגות, קבלת החלטות, השפעות ולחצים מבחוץ, תחרות בין שחקנים ו/או ושיתוף בין שחקנים, קבוצות אינטרס ועוד. כל אלו מביאים לתהליך רגולטורי בתחום החינוך בישראל. עבודה זו בנושא הרגולציה בחינוך בישראל תתמקד בתקופה שבין 1988- השנה בה נחקק חוק החינוך המיוחד תשמ"ח עד לשנת 2004- שבה התקבלו העתירות לבית המשפט והפיכת הצו למוחלט. בין השנים הללו חוק החינוך המיוחד עבר שינויים רבים בעקבות מאבקים קשים שהנהיגו ההורים בנוגע לזכאות חינוך מיוחד בחינוך הרגיל. בחרתי במקרה הבוחן- 'פרק השילוב' בחוק החינוך המיוחד תשמ"ח, 1988.
שאלת המחקר:
מדוע היה צורך בשינוי החקיקה של חוק החינוך המיוחד? שאלה זו נוגעת בעצם לסוגיה של מה עמד מאחורי החקיקה של פרק השילוב בחוק החינוך המיוחד תשמ"ח 1988?
טענת המחקר:  גורמים לרגולציה בחוק השילוב הם מבחוץ, המונעים מתוך אינטרסים, אשר הפעילו לחץ לשינוי חקיקתי והתערבות רגולטורית בחינוך בישראל.
הנחת המחקר:
רעיון הנורמליזציה היא אשר השפיעה על מקבלי ההחלטות ושינוי רגולטורי במערכת החינוך בכלל ובחוק החינוך בפרט.
הורים וארגוני זכויות, שנאבקו למען ילדיהם לקבלת זכאות לשילוב בבתי ספר רגילים הם אלו שעמדו מאחורי הרגולציה עם אינטרס חד וברור.
עבודה זו נעשית במחקר תיאורטי- אפרוש את התיאוריה הרלוונטית, לענייננו: גישת האינטרס הציבורי, לאחר שאבצע את עבודת המחקר ואגיע למסקנתי, אאשש או אפריך את התיאוריות ע"י מקרה בוחן שבחרתי: חוק השילוב בחוק החינוך המיוחד,
1 988.
גישה תיאורטית: הגישה התיאורטית בנושא הרגולציה ששירתה את המחקר שלי היא גישת 'קבוצות אינטרס'. בחרתי בה משום שהתיאוריה הזו שירתה את טענתי בנושא הנחקר ולרגולציה שהתבצעה בחוק החינוך המיוחד 1988. יש לציין כי עבודה זו בעלת  43 עמודים, הם הושקעו מאמצים כבירים וחיפוש אינסופי של מקורות. עבודה גדולה עם המון חומר. אינטגרציית העבושה בין  החינוך המיוחד למדעי המדינה.