עבודה של 95 על הפרעות קשב וריכוז מזווית אטרופולוגית

מקצוע
מילות מפתח , , , , , , , , ,
שנת הגשה 2009
מספר מילים 2692
מספר מקורות 10

תקציר העבודה

ADHD תופעה עולמית – בעיה מערבית האנתרופולוגיה של האלימות תוכן הענייניים:
מבוא
3
פרק א'
4 פרק ב' 5
פרק ג' 7
סיכום ודיון 9
ביבליוגרפיה
1 0 מבוא
כ-2%-5% מהאוכלוסייה מאובחנים כ ADHD, ליקוי למידה או הפרעות קשב וריכוז וישנה הנחה כי כ-10% מהאוכלוסייה העולמית סובלת מהפרעה זו. הפרעה הכוללת שני תחומים: ליקוי בקשב והתנהגות.
אימפולסיבית והיפראקטיבית, כאשר התסמינים השונים מקובצים סביב שני תחומים אלו. הפרעה זו נמצאת ב- II-DSM  כבעיה התנהגותית מאז 1987, ועברה מס' שינויים עד שהגיע להגדרה כ-ADHD או ADD. היא מוגדרת כהפרעה אורגנית הקיים לה תיעוד מזה 100 שנה  זו תופעה אוניברסאלית ועם זאת ראיית שונות  זו כבעיה מאפיינת את העולם המערבי.בהינתן כי אכן מדובר בשונות אורגנית של הפרט.
בשנים האחרונות עולים ויכוחים על מהות ההפרעה כולל הטענה כי אין בעיה "אמתית" אלא המצאה של המערב (גרין,2001). עם עליית המודעות לנושא עלו כמות האבחונים ומרשמי הריטלין בעשרות אחוזים. כיום יותר מתמיד נמצאת התקשורת והשיח על סוג הטיפול נמצא בכול מקום מחקיקה בכנסת דרך ניסיון הכרה בADHD כנכות מוכרת לקבלת קצבה בביטוח לאומי ועד הקמת רשת בתי ספר ומכינות ייעודיות (פורום ליקוי למידה). הנושא משך את תשומת לב כותבת עבודה זו לאחר התנדבות ב"בית של תמר", בית ספר פרטי המיועד לתלמידים אינטלקטים עם ליקוי למידה הדוחה מעליו כול ניסיון להצמיד לו את התואר "חינוך מיוחד". חשיפה לאלטרנטיבה הממסדית ולהצלחת בוגרי בית ספר זה העלתה שאלות לגבי כוחו של התיוג כלקוי על הפרט ועל האפשריות הפתוחות בפניו.  עבודה זו תנסה לענות על השאלה מהן המנגנונים החברתיים מאפשרים את ההגדרה של לקויי למידה כשונים, וכיצד ההגדרה של לקויי הלמידה, "מופרע" קשב וריכוז מהווה הפעלת אלימות סימבולית עליו?
נראה כי החברה בעזרת השיח הרפואי והפסיכיאטרי מגדירה את האדם כ"לקוי" וע"י הפרובלמטיזציה  הופכת את התופעה לבעיה ואת הסובלים ממנה לחולים הצריכים טיפול (Rose,
1 996) עבודה זו תנסה לטעון כי בסיס האלימות כלפי הלוקים בהפרעות קשב וריכוז הינה בהגדרה עצמה, אשר עצם הגדרה היא צורת אלימות , משום שההגדרה  יוצרת הבחנה בין התקין ללקוי ובכך מגדירות אותו כשונה ומדירה אותו מהחברה. האדם המוגדר כשונה משתעבד לרצון לנרמל על עצמו ומפעיל על עצמו פרקטיקות אלימות- כגון לקיחת תרופות וטיפול פסיכולוגי כל זאת  כדי להתאים את עצמו לסטנדרטים בהם הוא אינו יכול לעמוד  (גופמן, 1963). עבודה זו תציג את ההיסטוריה הרפואית והפסיכיאטרית –פסיכולוגית של הפרעות קשב וריכוז וליקוי למידה בעולם המערבי, את תרומתה הייחודית של מערכת החינוך לתהליך הפרובלמטיזציה ולאלימות הסימבולית של תופעה וכיצד  מערכות הידע של הפסיכיאטריה החינוך המתייגות את הפרט תורמות להפעלת אלימות על עצמו.