תקציר העבודה          עבודה זו עוסקת באחת הסוגיות הקשורות בזכותו של האדם על גופו, ובכיבוד רצונו ברגעיו האחרונים, כאשר אפסה התקווה לרפאו, ומותו הוא שאלה של זמן בלבד. השאלה האם  זכותו של אדם להיות אדון לגופו ולחייו משקפת עימות בין הפרט לחברה, שבו נדונה זכאותו המוסרית והמשפטית של הפרט לדרוש מהחברה כי זו תושיט לו סעד על מנת "למות בכבוד", אם על ידי הפסקת כל טיפול רפואי המכוון להאריך את חייו באופן מלאכותי ואם על ידי טיפול רפואי המכוון להמיתו.
סוגיית המתת החסד הולכת וצוברת תאוצה בדיונים משפטיים, מוסריים ודתיים. תהליך זה מתרחש בד בבד עם ההתקדמות העצומה במדע הרפואי ובאמצעים הטכנולוגיים המביאים להארכת תוחלת החיים הממוצעת, אם בשל מניעת מחלות והדברתן ואם כתוצאה מהארכת חיים באמצעים מלאכותיים שונים. יחד עם זאת, לא תמיד הארכת משך החיים פירושה גם שיפור איכות החיים; הארכת החיים עלולה להביא גם לסבל פיזי, נפשי ושכלי, ולהפרעות קשות בתפקוד היום-יומי. למעשה להתקדמות המרשימה ברפואה יש שני פנים: מצד אחד, ההתקדמות המדעית והיכולת לספק תרופות מאפשרות לרפא מחלות שבעבר היו חשוכות מרפא, ומצד שני ההתקדמות המדעית הזו משמעה שניתן להשאיר חולה חשוך מרפא בחיים ללא שום יכולת או סיכוי להירפא.            ואולם, למרות ההתפתחויות מרחיקות הלכת ביכולתה של הרפואה להאריך חיי אדם באמצעים מלאכותיים בישראל, כמו גם במדינות נוספות  המתת חסד אינה מותרת בחוק וכל מקרה של הפסקת חיים ללא רצון החולה עלול להתפרש כרצח או הריגה. עם זאת, עד היום טרם הועמד רופא לדין על רקע אי- הארכת חייו של חולה סופני. נראה כי המגמה בשנים האחרונות נוטה לגלות סובלנות כלפי המתת חסד פסיבית, בתנאי שקיימת ודאות כי החולה מודע למעשה, והוא הביע רצון חד- משמעי בכך.
תוכן מבוא
-…
עמ'   3
המתת חסד – הגדרה ורקע היסטורי להתפתחותה .
-. עמ'   5
המתת חסד במדינות שונות —
עמ'  7
גישות שונות להמתת חסד —
עמ' 10 טיעונים בעד ונגד המתת חסד —
עמ' 12
המתת חסד בראי ההלכה —
עמ' משפטים פסיקות תקדימיות בישראל  —
עמ' 22
הדין הישראלי – חוק "החולה הנוטה למות" —
עמ'
5 ההתנגשות בין מדינה יהודית ודמוקרטית —
עמ' 27
סיכום ומסקנות —
עמ' 31
ביבליוגרפיה —
עמ' 32