סקירת ספרות שינוי ארגוני הקדמה:
ארגונים נוצרים כתוצאה מצרכים אנושיים שונים. הישרדותם לאורך זמן תלויה ביכולתם להוכיח את כושרם להצליח ולמלא את ייעודם. על פי סמואל (1990) הצלחתם של ארגונים נמדדת על פי מספר גישות. על פי הגישה הראשונה לכל ארגון מטרות מוגדרות, מוסכמות וניתנות לזיהוי. הצלחת הארגון נבחנת לפי מידת הגשמת המטרות.
הגישה השנייה טוענת כי ארגונים מצליחים להתקיים כל עוד יש ביכולתם להבטיח לעצמם המשאבים הדרושים לתפקודם. על פי הגישה השלישית הצלחה ארגונית נבחנת על פי כושרם של ארגונים להיענות לתביעות המוטבים העיקריים ואילו על פי הרביעית מידת ההצלחה נבחנת לאור הערכים המייחדים את הארגון, כפי שהם מתפרשים על ידי המנהלים והמשתתפים הנוספים בארגון. חוקרים מתחומים שונים במדעי החברה מודעים לכך שאחוז ניכר מהארגונים נעלמים בסופו של דבר. מדי שנה נכשל מספר עצום של עסקים ומגיע לפשיטת רגל או סגירה . בדומה לארגונים למטרות רווח, גם ארגונים ללא כל מטרה כספית מתפרקים לעיתים קרובות, כולל רשויות ממשלתיות ותאגידים שבבעלות המדינה. עוד מוסיף הכותב כי בפן המחקרי, שגשוגם של ארגונים סיקרן, מאז ומתמיד את החוקרים, יותר מכישלונם ובהתאמה, מספר המחקרים בנושא כישלון פחות (סמואל,
2 010).  מהמחקרים השונים שפורסמו במהלך השנים, מהם נוסחו ממצאים חלקיים בלבד, ניתן להסיק כי אין גורם אחד היכול לנבא את מידת ההצלחה או הכישלון של הארגון. מדובר בתוצאה של גורמים רבים ושונים הפועלים בו-זמנית. המסקנה העיקרית היא שהצלחת הארגון מותנית במידת ההלימה הקיימת בין מאפייני הארגון למאפייני הסביבה. הלימה מסוג זה תגדיל את סיכויי ההישרדות במציאות הארגונית הקיימת, תתרום לאורך חיי הארגון ותמנע משברים (סמואל , 1990).