שאלה
1 :
בניסוי המתואר בשאלה 1 שלושת הקבוצות מתבקשות לזכור רשימות מילים שונות לאחר הליך "למידה" של חצי דקה באמצעות שימוש בזכרון לטווח קצר שלהן. ניתן להניח כי יהיו הבדלים ברמות הביצוע של הקבוצות השונות. הקבוצה הראשונה תזכור מספר רב יותר של מילים, הקבוצה השניה תהיה באמצע והקבוצה השלישית תזכור את המספר המועט ביותר של המילים.
הבדלים אלו הן פועל יוצא של ההבדל ברשימות המילים של הקבוצות והיכולת להשתמש בטכניקות זכרון שונות בהתאם לרשימות אלו. שלוש הקבוצות יכולות להשתמש בשיטת השינון לשם תחזוקה (חזרה על המילים שוב ושוב), אסטרטגיה אשר הוכחה כיעילה בשיפור היכולת לזכור מספר פריטים בזכרון לטווח קצר. אופי אסטרטגיה זה מאשר את שימושה על ידי שלושת הקבוצות ללא קשר לרשימות המילים השונות.
שאלה
2 :
המלצה ראשונה, – עקרון ייחודיות הקידוד: ליצור הקשרים בין הקידוד לשליפה. במצב זה נשאף ליצור קשר בין הליך הלמידה שלנו (הקידוד) לבין פתרון המבחן (השליפה). לדוגמא, לבצע את הלימוד למבחן כאשר לצידנו בקבוק מים שממנו אנו שותים שוב ושוב במהלך הלימודים ולקחת איתנו את הבקבוק הזה לבחינה. ניתן גם לבצע את הלימוד עצמו לבחינה באותה סביבה שבה תיערך הבחינה (באותה כיתה, או בכיתה דומה).
הקשר זה יקל עלינו את השליפה כפי שתואר בניסוי בספר בניסוי הצוללנים ובו נמצא כי הביצוע היה טוב ב50% בקירוב במקרים שבהם הקשר הקידוד והשליפה תאמו.
שאלה
3 :
מקור טעותם של המועמדים נובע משילוב בין הידע שלנו על העולם ומאפקט הטיית האמונה, כיוון שכשאנו עומדים מול מסקנה אשר אנו מאמינים בנכונותה, במקרה שלנו,  "המאמינים בדיקטטורה אינם מאמינים בחירות הביטוי" אנו מנסים למצוא מודל מנטלי של נסיבות שתואם למסקנה וכאשר אנו נתקלים באחד כזה אנו מסיימים את התהליך (בחינת אישוש).