תוכניות לימודים - סיכום לבחינה - ציון סופי: 96
מוסד לימוד | האוניברסיטה הפתוחה |
סוג העבודה | סיכום |
מקצוע | חינוך |
מילות מפתח | אסטרטגיות, דרכי הוראה, חינוך, למידה, מוטיבציה, פבלוב, פיאז'ה, קוגנטיבית |
שנת הגשה | 2009 |
מספר מילים | 6190 |
מספר מקורות | 100 |
תקציר העבודה
יחידה 1
המודל של טיילר (1950) קביעת מטרות תכנית הלימודים צורכי חברה צורכי לומד ; מטרות זמניות פילוסופיה חינוכית פסיכולוגיה חינוכית מטרות התכנית מבנה המקצוע הלימודי צרכי חברה זהו המגמות החברתיות שנועדו להכשיר את הלומד להשתתפות מלאה בחברה בה הוא מתחנך. אידיאלים דתיים, לאומיים, הומניים וכד'. ישנן שתי מגמות בצרכי החברה. האחת הינה מגמה "סטטית שמרנית" ואילו השנייה "דינמיות, התחדשות והתנערות מהישן". עניינים נוספות המשפיעים על המגמות הללו התפתחות הטכנולוגיה, התפתחות הכלכלה, המשטר המדיני, המצב המדיני, קליטת העלייה, איכות הסביבה וניתוח צרכי החברה בהווה וחיזוי העתיד.
יחידה 2 – מיון מטרות ניתן למיין את המטרות ל-3 סוגים: מטרה כוללנית, מטרה ייעודית ומטרה התנהגותית. מטרה כוללנית (מטרת-על)- מטרה המציינת תוצאות מקיפות וכלליות מההוראה. אינה מפרטת מה ידע התלמיד לעשות בעקבות הלמידה.
לדוגמא: "להשתית את החינוך בישראל על ערכי תרבות ישראל והישגי המדע, על אהבת המולדת ונאמנות למדינה ולעם ישראל". כלומר הנוסחות במונחים כוללניים בעלי משמעות רחבה, אינן רבות משום שהן מקיפות תחומים רבים, אינן מונחות במונחי התנהגות.
נקבעות ע"י אוניברסיטאות, שר החינוך וכד'.
יחידה 3
אסכולות בפיתוח תוכניות לימודים האסכולה האוטונומית- מורה אוטונומי הינו מורה המתכנן ומפתח חלק מתכנית הלימודים וחומר הלימוד שהוא מלמד או אפילו תכנית לימודים שלמה. עם זאת יש לציין כי אין זה בהכרח אוטונומיה לתלמיד, שכן המורה מתכנן תכנית לימודים ולא מאפשר כל אוטונומיה לתלמידיו. היתרונות הם: היכרות ישירה עם צורכי התלמידים, המורים והקהילה; מעורבותם של המורים והתלמידים והגברת המוטיבציה שלהם; שמירה על עיקרון האוטונומיה של המחנך. החסרונות הינם: חוסר ידע מעמיק במקצועות הנלמדים; העדר ראייה מקיפה של המערכת החינוכית כולה; היעדר מקצוענות בפיתוח התכנית; היעדר אמצעים לפיתוח תכניות ברמה גבוהה; פיתוח לצרכים חד פעמיים משמע- בזבוז משאבים; יחידה 4
תקשורת וחינוך התקשורת המערכתית – גישתו של מורטנסן קבע 5 הנחות משנה המשמשות אמות מידה לזיהוי התקשורת בחינוך:
1. התקשורת היא דינמית- תופעת התקשורת הינה אירוע כוללני וזרמים מסרים באופן בלתי פוסק בין הצדדים. היות והוא כוללני, זורמים בו גם מסרים שאינם שייכים לתחום הלימודי ומשפיעה על פעילות הגומלין בניהם.
2. התקשורת הינה בלתי הפיכה- אירועי התקשורת זורמים בכיוון אחד בלבד, ולא ניתן ליצור אירוע מחדש. יחידה 6
בשלות כאשר אומרים על אדם שהוא קורא "בהתאם לרמתו" משווים למעשה בין התנהגותו לשבין התנהגותם של בני גילו. הבשלות הינה גורם משמעותי לא רק בבית הספר אלא גם בתחומי החיים האחרים.
מתכנני תוכנית הלימודים להתייחס לממצאי המחקרים הפסיכולוגיים העוסקים בבשלותו של הילד.
יחידה 7
הנעה ישנם שני סוגים של הנעה. הנעה פנימית- מקורה באדם עצמו והיא מתייחסת לצרכים הפנימיים; והנעה חיצונית- שמקורה בגירויים מהסביבה.
ההנעה הינה גורם חשוב לתהליך הלמידה אולם איננה גורם הכרחי ואינה מספיקה כשהיא לבדה.
יחידה 8
שיטות הוראה-למידה שיטת הביאור הנחת היסוד- מורה ניצב לפני כיצה ומסביר את הרעיונות המרכזיים. השיטה הנפוצה והמקובלת ביותר במערכת החינוך. קיימים גפוי ידע וערכים שמתפקידה של מערכת החינוך להעביר אותם לתלמידים; במורה בכיתה הוא האחראי על העברה זו.
שיטת החקר הנחות יסוד- גופי הידע נמצאים בתהליך של השתנות מתמדת ולפיכך חשוב כיצד לומדים ולא מה לומדים. הדגש הוא בלמידת עקרונות, מיומנויות וכד'; הלמידה משמעותית יותר משום שהוא מעורב אישית בתהליך; חיזוק דרכי ההנעה של בתלמיד בשל חיזוקים מהשגיו שלו עצמו; מאפשרת העברה של עקרונות והכללות מפעילות אחת לתחומים רבים; בישטה זו הדגש מושם בתלמיד עצמו ופעילותו יותר מאשר בכמות המידע שעליו לרכוש. משום כך הערכת התוצאות של תהליך הלמידה קשות יותר מאשר בשיטת הביאור.
שיטת ההדגמה הנחות יסוד- ההדגמה ממחישה כיצד דברים צריכים להתבצע, היא משפרת את התקשורת בתהליכי הוראה למידה, מגבירה את הנעת הלומדים. תפקיד המורה- לתכנן, לארגן ולבצע את ההדגמה באופן שרעיונות המפתח יועברו לתלמידים.
חשוב שההדגמה תהיה מדוייקת ותוצג בשלבים. על המורה שלוט במיומויות הדרושות, עליו לדעת להפעיל את הציוד הנדרש; שיטת הפעלתנות התלמידים פועלים ועובדים על מנת ללמוד. זוהי שיטה פידוצנטרית המדגישה את צורכי התלמיד. כל תלמיד הוא בעל מטען של רצונות, נטיות, דחפים וכישורים הנמצאים בתהליכי התפתחות. ומתפקידינו להגשים פוטנציאל זה. תרבות רוחנית הנוצרת בזכות עבודה גופנית. תפקידו של החינוך לטפח את חשיבות העשייה. תרבות בתי הספר משקפת את חיי החברה הסובבים והנתונים בהשתנות.
אסטרטגיית הוראה-למידה הוראה למידה פרונטלי לפי דירוג של קבוצת גיל המורה עומד בראש הכיתה והתלמידים פניהם אל המורה. ההקבצה היא לרוב ע"פ קבוצת גיל וכלם לומדים את אותם דברים באותו פרק זמן ובאותה הדרך.
חינוך לכל- חוק חינוך חובה מחייב את המדינה למיין המוני תלמידים והיא עושה זאת ע"י מיון לקבוצות גיל בשל העובדה שיש להם פוטנציאל דומה של כשרי חשיבה ומיומויות. נוסף על כך, שיטה של מורה המלמד קבוצה גדולה של תלמידים הינה פיתרון חסכוני והיא גם נותנת שיוויון בין בני אדם. יחידה 9
הערכה שאלת הערכה חייבת לכלול: מושא הערכה; קריטריונים לבדיקת הביצועים; המקורות של מושאי ההערכה כל מרכיב הקשור בתכנון, פיתוח ויישום תכניות לימודים יכול להיות מושא הערכה להלן דוגמאות: אוכלוסיית התלמידים והמורים; תכנית הלימודים על מרכיביה; תנאים המסייעים ללמידה; יחידה 10 הערכה ע"י צרכן תכניות הלימודים הערכה בעת תהליך ההפעלה הערכת תהליך ההוראה-למידה. המורה בכיתתו בוחן מושאי עריכה: יחסי הגומלין בין חומר הלימוד לתלמידים, יחסי חומר הלימוד למורה, יחסי גומלין בין תלמיד לתלמיד. נתונים של יחסי מורה-תלמיד יאספו ע"י מעריך אחר. דרכים להערכה: תצפית פתוחה- תצפית בה עלול הצופה להתמקד בפעולות משניות מבחינת המעריכים אך היא מאפשרת לאוסף הנתונים להתבונן בהתרחשות בהתהוותה.
תצפית מובנית- נועדה להשיג מידע מסויים להערכת תהליך ההוראה-למידה. בתכנון התצפית קובעים מהו המידע הנדרש ומתרגמים זאת לכלי תצפית.
ניתוח תהליך ההרואה-למידה לפי שיטת ההוראה- הערכת הפעולות בהן נוקט המורה על מנת לקדם את הלימוד בכיתה: המורה מדבר לבד, מורה ותלמידים מדברים, מורה מדבר ופועל, תלמידים פועלים.
ניתוח התהליך לפי פעולות גומלין- ע"פ שיטת פלנדרס ישנן 10 קטגוריות לאפיון חילופי הדברים המילוליים בין המורה לתלמידים:
המורה מגבל את גישת התלמידים בצורה ידידותית; המורה משבח ומעודד את התלמידים; המורה מקבל רעיונות של התלמידים ומשתמש בהם המורה שואל שאלות הענייני תוכן וניהול המורה מרצה, מספק עובדות המורה נותן הוראות המורה מבקר תלמיד, מצדיק סמכות התלמיד מגיב על דברי המורה, החופש הניתן לו מוגבל ע"י שאלות המורה התלמיד יוזם ומבטא רעיונות שלו שתיקה או מבוכה