שאלה
1 : העיתונות בתקופת המנדט הבריטי:
א.      המכוונות הדומיננטית- בתקופת המנדט הבריטי יש מרכזיות לעיתונות מפלגתית, אידיאולוגית חברתית, שירותית בגלל שאנו מצויים בתקופה של ראשית הצינות, עליות והתקשורת מבטאת את הניסיון ליצירת זהות קולקטיבית לאומית, בתקשורת שואבת מתוך הזהות וגם יוצרת אותה. העיתונים ראו את עצמם כמדריכי דעת הציבור היהודית.
באמצעותם ביטא היישוב היהודי את שאיפותיו, תקוותיו ואכזבותיו. בעקבות הטפתם של העיתונים הלכה והתגבשה בישוב היהודי תחושת שליחות שהייתה מקור ייחודו, ושאפשרה לציבור להתייצב למאבק מול כוחם המשותף של עמי האזור-..
שאלה 2: משקיעים זרים נכנסו ל"מקור ראשון":
א.  מאפייני מפת התקשורת הבאים לידי ביטוי בכתבה- חדירת הון זר למוסד התקשורת בישראל- עד סוף שנות ה-80 העיתונות נמצאת בידיים מקומיות, ישראליות. ב-88 ישראל עוברת מכלכלה לאומית לכלכלה גלובאלית, מתרחש מפנה דרמטי שהמיליונר רוברט מקסוול רכש כרבע ממניות מעריב ומאוחר יותר הוא הגדיל את השליטה לכמעט 90% עד מותו המסתורי.
שתי סיבות גרמו למשקיעים זרים להשקיע בישראל: .
רמת החיים הגבוהה והפוטנציאל הכלכלי הגבוה.
היותה של ישראל מדינה שקולטת עליה כך שמספר תושביה הולך וגדל.
כיום הדבר כבר לא משנה, אין לזה משמעות, הכסף בעולם כבר התערבב-. שאלה 3:
א. עיתון "הצבי"- בתחילת המאה ה- 20 עיתון "הצבי" בבעלותו של אליעזר בן יהודה היה הראשון שניסה לעשות עיתון סנסציוני בישראל- הכניס תכנים שונים, פיקנטיים, סיפורים בהמשכים, פחות קשר לדת, הליכה לכיוון חילון והתמערבות. מכוונות אידיאולוגית- לא רק למטרות רווח.  בן יהודה סבר שעיתון לא חייב לסקר רק את מפעל הבנייה של היישוב, אלא יכול לתת במה גם לפן התרבותי או לחיי האופנה בארץ. הוא חשב שזו יכולה להיות במה נאה לשפה העברית, מחייה השפה העברית. כבר בגיליונות הראשונים של "הצבי" אפשר לראות שילוב של הצד הפובליציסטי (כמו אפרים קישון יונתן גפן טומי לפיד)-
שאלה 4:
א. מועצת העיתונות:   זהו הגוף העיקרי בתקשורת בישראל. גוף זה נתפס כגוף עליון בתחום התקשורת בישראל, הוקם ב 1963 ומתפקד כגוף וולונטרי אשר חיבר את ה"אני מאמין" של העיתונות הכתובה בישראל.
מועצת העיתונות קמה כגוף בעל מכוונת חברתית אשר בא להפגין עצמאות כדי למנוע פיקוח פוליטי.
למועצת העיתונות אין מעמד משפטי (פועלת כגוף וולונטרי), לכן היא קצת חסרת שיניים-