תוכן העניינים
                                                                                                                                 עמ' מבוא                                                                                                                         2
פרק א' – סקירה ספרותית                                                                                       4
1 .
התפתחות הזהות                                                                                                   4
    1.1 רכישת זהות                                                                                                    4
    1.2 העיסוק בזהות                                                                                                5
2 .
זהות כנארטיב                                                                                                       6
3 .
משמעות הזהות                                                                                                     7
4 .
המקום והנוף                                                                                                         8
5.
אדם תבנית נוף מולדתו                                                                                         9
                                                                                                                                 פרק ב' – המחקר                                                                                                     
1 .
שאלת המחקר                                                                                                       11
2 .
כלי המחקר                                                                                                           11
3 .
הליך המחקר                                                                                                         11
4 .
ממצאים                                                                                                               12
                                                                                                                                 דיון וסיכום                                                                                                               24
                                                                                                                                 ביבליוגרפיה                                                                                                             26
מבוא
בנוף הבתים הישנים, אשר היו צילי בימי ילדות, חלפו הרבה שנים, חלפו הרבה שנים.
בגן העדן של ילדות אשר היה פורח, הייתי חלק מהנוף היום אני אורח.
קשה לדמיין כיצד ניתן להבין קבוצה של אנשים ללא התייחסות לסיפורם האישי, מי הם, מהיכן הגיעו ומהי דרך חשיבתם. החברה הישראלית, כחברה שקלטה מהגרים מארצות שונות, עסוקה לעתים קרובות  בשאלות של  "שורשים", "שייכות" ו"זהות". יוצרים רבים בארץ מבטאים את יחסם למקום הולדתם, למקום ההולדת של הוריהם, להגירתם של ההורים לישראל – ובעקיפין למושגים "שורשים", "שייכות" ו"זהות" -באמצעות יצירה (בספרות, במוסיקה, בקולנוע, בציור ועוד). היטיב להגדיר זאת הסופר והמחזאי אמנון שמוש: "חמישים שנה ושנה עברו מיום שהגעתי ארצה והתחלתי בדרך הקשה, המכאיבה והמקסימה של להיעשות ישראלי; דרך שתחילתה בושה וסופה גאווה, ראשיתה גולה וסופה גאולה…היהודי שהיגר מעיראק להודו, לא חלם להיעשות הודי. והיהודי שיצא מפולין לארגנטינה לא נכסף להיעשות ארגנטינאי. אלה חיפשו פרנסה ומקלט. היהודי שעלה ארצה חיפש (ומצא!) זהות ובית.  זהות חדשה-ישנה ובית עתיק-מחודש. ..עברו עלי שנות דור עד שהתחלתי להרגיש שהגעתי; שאני שייך; שאני שותף;  שאני ישראלי. ורק אז נמצא בי האומץ ועלה בי הצורך להסתכל אחורה על פיתולי הדרך ולהאירם בסיפור בשיר וברומן. הבטתי אחורה, בלי זעם. הזעם יעוור עיני פקחים, וישבש דרכי צדיקים…" (שמוש, 1990) השאלה שתועלה היא מה משמעותן של זיכרונות נוף ילדותינו וכיצד מעצבת אותנו הסביבה?
בעבודה זו אני מבקש לבדוק האם השורשים של האדם, המקום שבו הוא גדל, נוף הילדות, השפיעו על יצירת הזהות האישית שלו. במדינת ישראל, מדינה של מהגרים, שרוב האנשים המבוגרים שבה הגיעו מארצות ומנופים שונים לחלוטין, החל מערבות הקרח בסיביר ועד חולות המדבר הצפון אפריקאי, מבניינים רמי קומות עד בקתות בוץ וחימר – נראה היה לי מעניין מאוד ואפילו מרתק לבדוק נושא זה.
לצורך כתיבת העבודה אסקור נושאים שונים הכוללים התפתחות זהות, מהו נוף, הקשר בין האדם למקום מגוריו ואראיין כמה דמויות שמספרות על מקום הולדתם, הסביבה הפיזית שבה גדלו וכיצד השפיעה זו עליהם. בין המרואיינים שראיינתי – חיים מקיבוץ נחשולים, עובד בענף הדגה,  30 שנות חיים, בן למשפחת מתיישבים יוצאי הפלמ"ח, שנולד וגדל לאורך חוף הים, הצייר אקלילו, בן הקהילה האתיופית, תושב גונדר שבאתיופיה, שבציוריו מציג את נופי הולדתו – השטחים העצומים, הנוף הפתוח והבתים עם גגות הקש והבוץ, שחי היום בדירת שיכון באחת משכונות העיר נתניה, נחמן, יליד ותושב שכונת גאולה בירושלים, שגדל בין האבנים, בצפיפות, לקול צלילי הלימוד והמולת הרחוב; דיתה, תושבת מטולה לשעבר, שמעלה את זכרונות ילדותה כזיכרון המשתלב עם עונות השנה ומנחם, תושב קיבוץ טירת צבי, בן למשפחה ממקימי הקיבוץ, שלמרות השכלתו הרחבה וכישרונותיו האדירים לא מסוגל לעזוב את נוף ילדותו ומעדיף לעבוד בחקלאות, מבוקר עד ערב, בחום הנורא של הערבה. סה"כ ראיינתי שבעה ראיונות אבל השתמשתי רק בשישה. פרק א' – סקירה ספרותית  1 התפתחות הזהות אף שהזהות עצמה אינה בהכרח מודרנית, הרי נושא הזהות והעיסוק בו הם תופעה מודרנית שנוצרה רק לאחר שהיחיד התהווה כפרט בעל זהות עצמית. הפרט, מעצם הגדרתו, מייחד את עצמו בתוך הקולקטיב ובכך הוא גם משתייך, גם מתלבט בשאלות שייכותו וגם מנסה להקנות לכך משמעות (בשארה, 1999).
הזהות המודרנית מסתמכת לרוב על אלמנטים עתיקי יומין, אבל היא נוצרת בכלים מודרניים על ידי אליטות מודרניות, תוך כדי מאבק חברתי על עמדות הכוח בחברה המודרנית. הזהות כלשעצמה היא הקניית משמעות לשיוך או לשייכות.
1 .1
רכישת זהות משהתנסה היחיד בפסק-זמן פסיכולוגי ופתר את משבר הזהות של גיל ההתבגרות וכתוצאה מכך התחיל לפתח התחייבויות אישיות ממושכות, הושגה זהותו. הישג הזהות תורם תרומתו לחיזוק האני. פירושו שההתפתחות בתקופת ההתבגרות הוכתרה בהצלחה והושלמה בבגרות. התפתחות התבגרותית מוצלחת הוגדרה על-ידי קניסטון  כ"שילובם של הדחפים אל תוך החיים … הומניזציה של המצפון … יציבות בתחושות העצמי" (Keniston, 1971:36).
רכישת זהות מעניקה ליחיד תודעה וקבלה של המשכיות אישית עם העבר ואורינטציה יציבה יותר כלפי העתיד. זהות פירושה מציאת סינתיזה חדשה ש"תחבר את העבר, ההווה והעתיד" (Keniston, 1965:212). תפקיד תחושת זהות זו היא ליצור מבט חדש כלפי העצמי שמספק תחושה פנימית רצופה של "אותו-עצמי", ומייצב ערכים ומטרות (שם). משהושגה הזהות מתגברת הקבלה העצמית, מתייצבת ההגדרה-העצמית ועולה הנכונות לאינטימיות, לאירוסין ולנישואין. אורלובסקי, מרסיה ולסר (1973) הצליחו להראות, שאנשים שהגיעו לזהות יש להם יכולת גדולה ללא שיעור לקשר בין-אישי אינטימי. לדרגות נמוכות יותר של זהות יש הסתברות גדולה יותר להיות סטריאוטיפים, בעלי אינטימיות מדומה, או אפילו בוררים ביחסים הבין-אישיים שלהם. על-מנת להגיע לזהות עצמית בוגרת חייב היחיד להתגבר על "המרדנות חסרת ההגיון שלו כמו על הדחף חסר ההגיון ללכת בתלם" (Keniston,
1 971:364).