סיכום לבחינה בשיטות מחקר איכותניות / פרק 1:
איכות, כמות ואינטרסים של ידע: איך למנוע בלבול מחקר חברתי – מחקר שבא במטרה לחקור חברה הבנויה מאנשים, כאשר המטרה הינה לחקור התנהגויות ודפוסים. מטרת העל במחקר האיכותני הוא הבנה של אנשים ע"י שיחה וע"י צפייה בהם, ע"י תשומת לב לפרטים ספציפיים, ממוקדות במטרה, רכישת ידע מקדים על החברה הנחקרת וכו'. לרוב, החוקר יעסוק בקבוצת אנשים בעלי מכנה משותף. המטרה במחקר החברתי היא ליצור טענה אמינה ומבוססת. למחקר איכותני ניתן להאמין כיוון שהוא נראה אותנטי, יש תיאור רחב של התצפיות או קטעים שלמים מראיונות שהופכים אותו לאמין.
פרמטרים של המחקר החברתי:
1.
מתייחס לתופעה חשובה
2 .
התייחסות לתופעות אלה רלוונטיות באופן ישיר/עקיף לתיאוריה כלשהי
3 .
מתבסס בד"כ על כמות גדולה של נתונים שנאספו באופן מכוון ע"י החוקר
4 .
על הנתונים מתבצע ניתוח שיטתי ממדי המחקר החברתי
1 .
תכנון המחקר – התאמת שיטת המחקר לשאלת המחקר.
2.
חילוץ/הפקת הנתונים – בחינת שאלת המחקר בצורה מקסימאלית (ע"י ראיון, שאלון וכו')
3 .
ניתוח נתונים – עיבוד הנתונים בצורה פורמאלית/לא פורמאלית
4 .
אינטרסים של ידע – השימוש בנתונים המושפעים מאינטרסים שונים (הברמאס) בהבדל מהמחקר הכמותני שמתעסק בנתונים, המחקר האיכותני מתעסק באיכות הנתונים. במחקר כמותני משתמשים בסקרים ושאלונים ואילו במחקר האיכותני משתמשים בתצפיות ובראיונות.
נקודת דמיון בין המחקר הכמותני למחקר האיכותני היא שבשני המחקרים החוקר קובע קריטריונים איכותיים, כלומר, אין כמות ללא איכות. הבסיס למחקר כמותני הוא איכותני, אין סטטיסטיקה ללא פרשנות. מחקר כמותני ללא פרשנות של הידע שנאסף, לא אומר שום דבר, ואילו הפרשנות מטבעה היא איכותית.
יתרונות וחסרונות במחקר איכותני:
חסרונות יתרונות מחקר איכותני לוקח זמן רב.
טיב הנתונים שייאספו יהיו תלויים ביכולת של החוקר.
בגלל שיש אינטראקציה בין שני אנשים יש גם מאפיינים של משחקי כוח, שקרים, מניפולציה וכו'.
לא תמיד ניתן לסמוך על הנחקרים ב100% כיוון שהאינטראקציה משפיעה עליהם.
יש אפשרות לקשר בלתי מתווך עם הנחקר.
ישנה אינטראקציה בין שני אנשים.
קשיים במחקר איכותני:
1.        קיים קושי להגיע אל האנשים, הנחקרים חושדים במהימנות המחקר.
2.        בגלל שמדובר במחקר שעוסק באנשים, על החוקר לשים לב לכל הפרטים הקטנים הנוגעים לשיח: תשובות קצרות, תנועות גוף, חדירת יתר לפרטיות וכו'. כמו כן, על החוקר למצוא דרך לדובב את האנשים.
3.        צריך לזכור שאנשים אוהבים לדבר, וצריך לדעת להקשיב להם, לעיתים זמן רב, ולנושאים הגולשים מהנושא העיקרי.
כל מחקר חברתי/מדעי מתבסס על רטוריקה (אופן הצגת הנתונים) שמורכבת מ-3 רכיבים:
1.        לוגוס – לוגיקה של הטיעון: האם הוא הגיוני.
2.        פתוס – פניה נכונה אל הקהל, רגש.
3.        אתוס – התייחסות מובלטת/מפורשת למעמד הנואם, שמבוססת על דבריו.
במחקר האיכותני יש הכנה מאסיבית של נתונים שאספנו, שמהווים חומרים אותנטיים.
סוגי נתונים: נתונים פורמאליים – כל אותם נתונים במחייבים כשירות פורמאלית וידע של מומחים. משחזרים את הדרכים שבאמצעותן מוצגת המציאות לדוגמא:
עיתונים, תוכניות רדיו, תצלומים, ספרי תווים נתונים בלתי פורמאליים – נוצרים בצורה לא רשמית, ללא חוקים, נתונים שהם הכי קרובים למציאות היומיומית.
אין צורך בידע של מומחים לדוגמא:
ראיונות, ציורים, שיחות ספונטאניות, צלילי רקע
* שילוב נתונים פורמאליים ובלתי פורמאליים- טוקבקים, מכתבים למערכת נתונים חברתיים פורמאליים ובלתי פורמאליים תקשורת בלתי פורמאלית- בסוג זה אין כמעט חוקים מפורשים:
אנשים יכולים לדבר, לצייר או לשיר בכל דרך שנראית להם. מדובר בתקשורת לא רשמית שהכי קרובה למציאות היומיומית.
לדוגמא:
סרטוני youtube ביתיים המועלים ע"י גולשים לרשת. תקשורת פורמאלית- מתייחסת לתוצרים שהם פרי עבודתם של מוענים מתקשרים שעברו הכשרה מיוחדת שהועידה אותם לכתיבת מאמרים לעיתון, ליצירת תמונות למודעת פרסומת וכדומה. לדוגמא:
תוכנית רדיו/טלוויזיה המוגשת ע"י קריין שזוהי עבודתו, והוא הוכשר לשם ביצועה מאמר: הברמאס והאינטרסים של הידע החוקר כפוף למגוון של השפעות, יש לו תפיסות עולם והוא פועל בתקופה מסוימת. המחקר האיכותני אינו מדעי כיוון שהוא סובייקטיבי, אך הוא כן מדעי מבחינת איסוף הנתונים. כתוצאה מכך, יש שילוב בין היסטוריה לבין מדע ופרשנות: החוקר פועל משתי זוויות – הוא חלק מההיסטוריה בה הוא חי (חוקר במאה ה-16 לא דומה לחוקר במאה ה-21), ובנוסף, הוא פועל בתוך חברה מסוימת ומושפע מהתקופה בה הוא חי ומהתרבות אליה שייך.
רפלקסיה עצמית – החוקר כותב את מחקרו באמצעות רפלקסיה עצמית (מאיפה הוא הגיע) על מנת לעזור לקוראים להבין את מסקנותיו.
"שבירת הטבעי" – המחקר אינו מהווה אמת כללית, אלא את האמת אליה הגיע החוקר.
ישנן שתי גישות באשר להבדלים שבין –