כיצד משתמשות תנועות חברתיות ברשת להפצת האג'נדה שלהן?
קורס:תקשורת תרבות ופנאי בישראל 10503
תאריך הגשה:7/12/2011
תוכן עניינים
פרק א' 3
א.        מבוא: 3
פרק ב' 5
ב1. ההיגיון שמאחורי תנועות חברתיות?. 5
ב2. האינטרנט בשימוש התנועות החברתיות.. 7
ב3. הרפרטואר באינטרנט. 8
ב4. YOUTUBE.. 10 ב5. שינוי חברתי מקוון 12
ב6. השימוש בקוד פתוח.. 13
ב7. האינטרנט בשירות המהפכות.. 14
פרק ג' 14
ג1.
שאלת המחקר: 14
ג1.1
שיטת המחקר: משפטים ג2.
עבודת המחקר: משפטים ג2.1
"התנועה למען איכות השלטון בישראל" 16
ג2.2
"התנועה הירוקה" 21
ג3. ממצאים.. 24
ג4. דיון 26
ביבליוגרפיה.. 28
פרק א' א.   מבוא:
בעשור האחרון אנו נחשפים יותר ויותר לפעילותן של תנועות חברתיות שעיקר כוונתן היא להביא לשינוי ולהפוך את המציאות של כל אחד מאיתנו לטובה יותר.
קיץ 2011 היה לגולת הכותרת של מחאות ציבוריות בארץ ובעולם.
שאלתי את עצמי את השאלה איך הגיע העולם למצב שבו כל פעילות של תנועה חברתית וכל פעילות של מחאה חברתית חוצה גבולות? איך פתאום אנו רואים את הפעילות של התנועות החברתיות וגם את התנועות הפוליטיות?
בכל ערוצי החדשות רואים את מה שמעבירים הפעילים מהשטח באמצעות השימוש בטכנולוגיה חדשה ובערוצי הפצה וגיוס חדשים.
טכנולוגיה חדשה משמעותה מכשירים סלולאריים שמסוגלים לעשות שימוש באינטרנט כאמצעי הפצה וגיוס. תנועות חברתיות ופוליטיות קמות כצורך משינוי, כאשר קולקטיב מרגיש שיכול להיות אחרת הוא מצטרף לתנועה חברתית.
השאלה היא האם האינטרנט, כמדיום טכנולוגי תקשורתי חדש, מביא עימו הבדלים בשימוש בו על ידי תנועות חברתיות המבוססות על פעילות מסורתית, מחד גיסא ועל ידי תנועות פוליטיות המבוססות על פעילות פרלמנטארית, מאידך גיסא .
האביב הערבי הראה שגם במדינות בהן השלטון הוא שלטון יחיד וחלקן שלטון יחיד בתחפושת של דמוקרטיה כדוגמת מצרים, נוצרת התקוממות רבתי שמוציאה המונים לרחובות, המונים שדורשים שינוי, במהלך כתיבת שורות אלה מופצות בכל ערוצי החדשות בארץ ובעולם תמונותיו וסרט הווידיאו של הלינץ' בשליט לוב מועמר קדאפי שצולמו באמצעות טלפון סלולארי והועברו באמצעות האינטרנט דרך הפייסבוק או הטווטיר.
למרות שהמדינה הראשונה שממנה יצא האביב הערבי היא תונסיה עיני כל העולם הערבי היו נשואות למצרים, התגובות במצרים לא היו שונות מתונסיה ומצרים הפכה להיות אחת ממובילות המהפך, לאחר הפלת משטרו של מובארק לפתע צצות מחאות בכל העולם הערבי וקמו תנועות התקוממות שהיו רדומות שנים קודם לכן, רובן תנועות פוליטיות.
לפני מספר ימים הגיע לקיצה הפעילות הענפה  למען שחרורו של גלעד שליט לאחר שוחרר מכלא החמאס. את הפעילות הוביל מטה המאבק למען שחרור גלעד שליט, מעבר לפעילות השטח המסורתית שכל תנועה מקיימת על מנת להשמיע ולהישמע פעילות רבה מאד בוצעה באמצעות האינטרנט דרך הרשתות החברתיות והגיע עד לאותו מתנדב פעיל שמחזיק טלפון סלולארי ומקבל עדכונים בזמן אמת ממטה התנועה.
חשיבותם של המדיה השונים להעלאת רמת הידע והמודעות האזרחית של הציבור הינה ראשונה במעלה. עוד במאה התשע עשרה, פרה העידן האלקטרוני, נעשה שימוש במדיה המודפסים אשר היוו כלי להעברת מידע לתנועות החברתיות שביקשו לפרסם עצמן בקרב הציבור. במאה העשרים חברו לתהליך זה הטלוויזיה והרדיו ואלו הגבירו את יחסי התלות בין המדיה לארגונים השונים.
וולפספלד (Wolfsfeld, 1997) הציג זאת באמצעות בחינת קבוצות מחאה אשר התנגדו לתהליך אוסלו. תנועות אלה היו ברובן חסרות לגיטימציה ומשאבים ארגוניים. חוסרים אלו הקשו מאוד על ייצוגם ההולם בבמה המרכזית – אמצעי התקשורת. אלו שימשו כלי ביטוי נגיש להעברת מידע שוטף ויציב לכלל הציבור, מחד גיסא, אך מאידך גיסא, המידע שנמסר היה נתון לשיקוליהם הבלעדיים, שהושפעו בין השאר מהאליטות השליטות. תלות זו השתנתה כאשר לזירה נכנסו טכנולוגיות תקשורת חדישות (Wolfsfeld, 1984). כך קרה שבתחילת המאה העשרים ואחת, תנועות חברתיות וקבוצות טרור אימצו טכנולוגיות תקשורת חדשות לפעולות ארגוניהן ולקידום מטרותיהן. יתרונותיה של הטכנולוגיה במקרה זה שלפנינו, רשת האינטרנט, מסתכמים באפשרות קלה יחסית לתיאום בין הפעילים, עלויות נמוכות בתפעול המערכת, טווח גאוגרפי רחב המביא עימו חשיפה בינלאומית, גיוס תומכים, העברת מידע וגיוס מממנים. זאת ועוד, באינטרנט ניתן למצוא שפע של מידע על התנועות ופעולותיהן, אין גורם אחד המנהל את הרשת ומקטעים שלה יכולים להמשיך לפעול גם אם חלקים אחרים נפגעו. עבור ארגונים שונים הכמהים באופן תמידי לפרסום מאפשרת טכנולוגיה זו ליצור פונקציה המייצגת את התקשורת האלטרנטיבית כך שהיא מהווה תחליף לתקשורת הקיימת כמו גם אסטרטגיה וטקטיקה בפני עצמה לשינוי ורפורמה בקרב המדיה השייכים לזרם המרכזי. (נוסק, 2001; Atton, 2002; Brinson, 2006; Downing, 2001).
ההשערה הייתה שכפי שנמצאו בעבר הבדלים בשימוש במדיה המסורתיים בקרב הארגונים השונים, ניתן יהיה למצוא הבדלים גם בשימוש בתכונות האינטרנט – המדיום התקשורתי החדש, בין תנועות המבוססות פעילות פרלמנטארית לבין אלה המבוססות פעילות מסורתית.
.
ההשערה נבחנה מול שתי תנועות חברתיות, "התנועה למען איכות השלטון בישראל" (http://www.mqg.org.il) המבוססת פעילות פרלמנטארית מול  "התנועה הירוקה" (http://www.yeruka.org.il) המבוססת פעילות מסורתית.   אתרים אלה נותחו על פי קטגוריות שבדקו שימוש במסגרת ניתוח תוכן כמותי, כמו כן, נבחנו ההבדלים בין המשתנים על מנת לענות על השאלה האם קיימים הבדלים מובהקים בשימוש בתכונות האינטרנט.