המתבגר ותמיכת הסביבה ומוסדות השמה למוכנות לחיים עצמאיים
מוסד לימוד | אוניברסיטת בר-אילן |
מקצוע | פסיכולוגיה |
מילות מפתח | Resilience, החוללות העצמית" (Self Efficacy), מגדר, תיאוריה אקולוגית של התפתחות, תיאורית החוסן |
שנת הגשה | 2011 |
מספר מילים | 7555 |
מספר מקורות | 29 |
תקציר העבודה
תוכן עניינים
תמצית מבוא
מעבר לחיים עצמאיים מהשמה חוץ ביתית תיאוריה אקולוגית של ההתפתחות חוללות עצמית" (Self Efficacy) תפיסת עתיד מנבאים למוכנות לחיים עצמאיים קשר עם הסביבה מסגרת ההשמה סיכום ביבליוגרפיה משימת היציאה לחיים עצמאיים היא אתגר קשה למתבגרים שיוצאים ממסגרות השמה חוץ-ביתית, כשככלל, צעירים אלו הם אחת מהאוכלוסיות הפגיעות ביותר בחברה (Stein, 2006). לבוגרי מעונות חסות הנוער יש קשיים והם בקצה הרצף בבעיות ההתנהגות שלהם ובקושי שיש להם להשתלב במסגרות נורמטיביות, הם עשויים להיות עוברי חוק, ולכן הם ניצבים בפני קהילות בעלות עמדה שלילית כלפיהם ונראה כי מתבגרים במעונות חסות העומדים לצאת לחיים עצמאיים הם קבוצת סיכון גבוה (בנבנישתי וזעירא, 2008). במחקר יוצגו מאפיינים אישיים, משפחתיים, חברתיים ומאפייני מסגרת ההשמה העשויים לתרום לפיתוח חוסן אישי, תוך הנחה כי חוסן אישי יכול לקדם את רמת התפקוד ואת מידת המוכנות ליציאה לחיים עצמאיים.
צעירים שגדלו במסגרות חוץ-ביתיות ויוצאים לעצמאות מתמודדים עם אתגר גדול ומורכב יותר לעומת צעירים אחרים שגדלו בבית משפחותיהם (Hines, Merding & Wyatt, 2005).
מטרת המחקר הייתה לבחון את מידת המוכנות של צעירים וצעירות בוגרי השמות חוץ ביתיות להתמודדות עם משימות בחיים העצמאיים. מקור התמיכה החברתי במסגרת נמצא משמעותי ביותר עבור הנערים בחסות ומקור תמיכה נוסף עבור רובם הוא הקשר עם אנשי הצוות, אם כי עיקר התמיכה בא לידי ביטוי במידע ובתמיכה אינסטרומנטאלית ופחות בתמיכה רגשית בנושאים ובפחדים יותר אישיים. זאת על פי מחקרים שבדקו את השערות המחקר.