תקציר:
הפרויקט לקוח מתוך דיסציפלינת המקרא, בנושא של סיפור המבול, הנמצא בחומש הראשון, כידוע חומש בראשית. בפרויקט זה התייחסתי למספר גורמים אשר תרמו לבחירת הנושא ולדרך שיש להעבירו במסגרת הגן בו אני נמצאת, לדוגמא הסביבה הלימודית, אוכלוסיית היעד ועוד.
בעבודתי הרחבתי על הרציונל שממנו גזרתי את מטרת העל שלי- למידת הסיפור המקראי כמקור לערכים חברתיים ומוסריים אוניברסאליים, וכהשראה לצמיחה אישית.
תוך שיקולים פילוסופיים אשר דנים בשאלות העקרוניות- האם כאנשי חינוך יש לנו את החובה או הזכות לחנך לחינוך מוסרי? והאם כאנשי חינוך עלינו לחנך לחינוך מוסרי?
וכן שיקולים פסיכולוגיים ודידקטיים.
הפרויקט הועבר בגן "יש פלא מעבר לדלת בניהולה של שולה ידיד, לילדי גן חובה-גילאי 5-6.
הממוקם בראשון לציון הגן מונה כ – 35 ילדים, מתוכם 16 בנות ו-19 בנים בגילאי חובה, המשתייכים לקבוצה סוציו- אקונומית גבוהה. את הפעילויות המגוונות בחרתי להעביר לכל ילדי הגן את על מנת להעביר את החוויה המקראית. היו פעילויות שערכתי במליאה והיו פעילויות שערכתי בקבוצה.  הקבוצה איתה עבדתי במהלך כל הפרויקט, הינה קבוצה הטרוגנית ומנתה שישה ילדים, שלושה בנים ושלוש בנות כאשר אחת מהן הייתה הילדה עליה ערכתי את תוכנית ההתערבות.
את הפעילויות ערכתי לפי סדר כרונולוגי של הסיפור והתאמתי זאת לרמתם ולתחומי עניינם של הילדים מתוך הכירות אישית.
הפעילויות בפרויקט הועברו לפי סדר כרונולוגי של סיפור המבול כפי שכתוב במקרא, כל פעילות הייתה חווייתית בפני עצמה ובעלת חשיבות. בפעילות הראשונה  ערכתי לילדים סיעור מוחין באמצעות תמונות של אומנים שונים שיצרו בעקבות סיפור המבול תוך הקשר לספר התנ"ך על מנת לקבל אינדיקציה לידע קודם של הילדים, פעילות נוספת עסקה בסיבות למבול, משמע צדקתו של נח לעומת דור הטרום מבולי וחטאיו תוך השלכה לחיינו כיום, בניית התיבה וההוראות כיצד לבנותה (שלוש קומות, עצי גופר- עצי ברוש, כופר- זפת, צוהר וכו')  ובעקבות פעילות זו הכנת תיבות ממחזור חומרים, פעילות על הבאים לתיבה-  זוגות של חיות טמאות וטהרות והכנת זוגות של חיות מחומרים שונים, פעילות מוזיקאלית- המחשת המבול באמצעות הפקות קוליות ואברי גוף שונים, ולאחר מכן באמצעות כלים שונים לאחר מכן הקלטתי  אותם ובכך יצרנו יצירה מוזיקלית. השמעתי  לילדים שנית את היצירה אותה הכנו וביקשתי מהם להביע ולהמחיש את היצירה באמצעות תנועה חופשית במרחב. פעילות במדעים- יצירת קשת באמצעות מים וקרני השמש, הצגה בנושא שילוח העורב והיונה וכן פעילות על  היונה כסמל, הצגת סרט על המבול המיועד לילדים, עלילות גילגמש- סיפור המבול הבבלי והשוואתו לסיפור המבול המקראי, סיפור "זוגות וזאת" מאת נורית זרחי וסיכום הנושא ע"י משחק מצא את המטמון.
בפעילויות שולבו אגדות וסיפורי חז"ל. כאמור, פרויקט זה עוסק בסיפור המקראי- סיפור המבול. הבחירה לעסוק בנושא זה נבעה מכמה סיבות בראש ובראשונה בשל אהבתי הרבה לסיפורי התנ"ך וכן זיקתי למסורת היהודית. כמו כן  היא  שהשנה החלטתי לאתגר את עצמי ולעסוק בדיסציפלינות מהם חששתי, אחד מהם הוא דיסציפלינת המקרא, בילדותי נהניתי לשמוע סיפורי מקרא מעובדים לילדים בגיל הרך, אך ככל שגדלתי ונחשפתי לשפה המקראית שאינה פשוטה להבנה ולפרשנים ולפרושים השונים  ועל כן בחרתי שלא לעסוק בנושאים הקשורים למקרא.  השנה החלטתי להתמודד עם הפחדים שלי אני מאמינה  שבתור גננת צריך לחשוף את הילדים למגוון נושאים ודיסציפלינות  על מנת להעשיר ולהרחיב את ידע עולמם של הילדים.
בנוסף ספר התנ"ך הוא ספר שמייחד אותנו,  העם היהודי  משאר העמים  והדתות. ועל סיפורי  המקרא בכלל ועל סיפור המבול בפרט מושתתים ערכים חברתיים ומוסריים שלא רק אדם דתי צריך לדעת עליהם אלא גם ילדים ממשפחות שאינן שומרות מסורת או הלכה. (רייזמן, 1992) בסיפור המבול המוסר בא  לידי ביטוי באופן מובהק  ע"י כך שבמקרא החברה הטרום מבולית מתוארת כחברה לא מוסרית וערכית (קריאת הפסוק) ובשל כל אלוהים מחליט להשמיד את היקום  ולעומת זאת להציל את נח ומשפחתו בשל צדקתו.
" נח איש צדיק תמים בדורותיו".
עפ"י הובס לאדם חירות בלתי מוגבלת המאפשרת לו לעשות ככל העולה על רוחו גם במחיר של פגיעה באחר. משמע התנהגות מוסרית הפוכה ומנוגדת למצב הטבעי של האדם. ומכאן שיצר האדם, הדחף האנושי עומד אל מול מוסר וצדק.
ונשאלת השאלה מה קובע את מוסריות המעשה? אם עשיתי משהו מה יקבע מה  מוסרי או לא מוסרי?
קיימות שתי גישות מנוגדות הראשונה היא גישת הכוונות עפ"י קאנט שטוען שאם הכוונה המניע מוסרי  אז המעשה מוסרי  לעומתו הגישה התועלתנית עפ"י מיל טוענת אם התוצאות המושגות הן רצויות הפעולה תהיה בעלת ערך מוסרי, המעשה הוא לפי התוצאה.
ומכאן נשאלות השאלות האם כאנשי חינוך יש לנו את החובה או הזכות לחנך לחינוך מוסרי והאם כאנשי חינוך עלינו לחנך לחינוך מוסרי- חינוך מפורש, תוכנית לימודים מפורשת ושיטתית או למוסר בחינוך משמע להתקשר בכל תחום דעת לתחום המוסר, "תוכנית לימודים חבויה" הדעות שנויות במחלוקת  לדעתי חובה לחנך לחינוך מוסרי באופן שיטתי ומודע. כמו כן עם בחירתי את נושא סיפור המבול התייחסתי להיבטים השונים ובכובד ראש להיבט הפסיכולוגי. ולהתמודדות  עם פחדים ומוות בגיל הרך.
סיפור המבול סיפור המבול טומן בתוכו אלמנטים של מוות והשמדת יקום דבר העלול לגרום חרדות ופחדים אצל הילד ששומע את הסיפור ניתן לראות שגם חלק מהאומנים השונים בחרו להתמקד ביצירותיהם בכל נושא המוות.
סיפור המבול טומן בתוכו כמה סיטואציות אשר עלולות ליצור תגובות של פחד אצל הילד הקט השומע אותו כמו השמדה הרס וחורבן על היקום, "ומחיתי את כל היקום אשר עשיתי מעל פני האדמה" ( בראשית ז' ). העלולים להכניס  את הילד הצעיר להרגשת תלות בכוח עליון ולהרגשת פחד מפניו.סיפור זה זורע בליבו של הילד הקטן גרעינים דתיים, ומשמעם פחד וכניעה, המרפים ידיו של האדם, וכן פחד מפני המוות ומתוך שיקולים פסיכולוגיים אלו , לא ניתן לראות את ספר התנ"ך בתוכנו המלא, במושגיו השונים, ברוח הדתית המפעמת בו – ספר לימוד שלם גם לגילים הרכים, כנהוג בכל בתי הספר העממיים בארץ.ומכאן שיש לבחור בחומר לימודי רק בפרקים ההולמים את דרגת התפתחותו של הילד משמע שאין למסור לילד הרך את התנ"ך כמות שהוא, כי יש צורך בקיצורים, ואף בהשמטת פרקים שלמים. ומכאן שעל הגננת או המורה המספרת את סיפורי-המקרא בנאמנות לסגנון התנ"כי. יש להמתיק בסיפוריה את החומר ולהגישו בצורה שלא תהא בו פגיעה חינוכית. (לוי 1996). אין אנו רוצים לחנך ילדים לפחד וכן לחשוף את הילדים לחוויה קשה ומפחידה, כפי שמעורר סיפור המבול. (פרויס וכהן-רוזנשטיין, תסש"א).
סיכום ומסקנות:
פרויקט זה עסק בסיפור המבול המקראי, מתוך דיסציפלינת המקרא. נושא זה נבחר לאחר לבטים קשים.
 תחילה ליקטתי חומרים תיאורטיים, אך החומר היה רב והרגשתי בלבול, תסכול ותחושת חוסר אונים, אך לאחר יעוץ עם היועצים השונים שהאירו את עיניי, התחלתי להבין את הפירושים השונים ואף לתת פרשנות אישית שלי. התחברתי לנושא ומכאן עבודתי קיבלה תפנית, היא נעשתה באהבה, התלהבות, מוטיבציה ורצון להעביר את הידע החדש שרכשתי. הפרויקט אשר הועבר לילדים בגן "יש פלא מעבר לדלת" הועבר בהצלחה רבה ועם המון חוויה וזאת בזכות חופש הפעולה שניתן לי לאורך כל הדרך והתמיכה מצד הגננת- שולה ידיד, כמובן בל נשכח את שיתוף הפעולה של כל הצוות שנמצא בגן וכן שיתוף הפעולה מצד הילדים הנפלאים השוהים בגן.
במהלך הפרויקט, ערכתי  פעילויות מגוונות ומרתקות הבאות לידי ביטוי בתהליך, גיליתי ילדים מדהימים וזכיתי לקחת חלק בהתקדמותם. ילדים שהיו מופנמים בהתחלה כמו יהונתן ויובל ולא שיתפו פעולה כלל, נפתחו וגילו עניין רב בפעילויות הקשורות לפרויקט, הם שיתפו פעולה באופן תמידי ומלא וחיכו בקוצר רוח לפעילויות.
ברמה האישית במהלך הפרויקט רכשתי כלים רבים ודרכי התמודדות עם מצבים שונים בתוך קבוצת הלומדים ובעבודה במליאה. הרגשתי לאחר הפרויקט הייתה הרגשה של צמיחה, התפתחות וכן תחושת הצלחה להתגבר על קשיים, מכשולים ובעיות.
עבודתי האישית הייתה רציפה, אך בתחילתו נתקלתי בקשיים שונים כגון: מציאת נושא לפרויקט, עבודה ברמה תיאורטית וכן הדרך להעביר לילדים את סיפור המבול כך שלא תהיה פגיעה רגשית ובדך חווייתית ומהנה.
אני שמחה שבחרתי להתמקד בסיפור המבול נוכחתי לגלות שהילדים הפיקו והעשירו את ידע עולמם.
חוו ונהנו וכן שכל המטרות הושגו. לאור העובדה כי  הפעילויות היו חווייתיות, יצירתיות ומלאות גירויים הילדים הביעו עניין והיה ניתן לראות את ההתלהבות מצידם ומצידי לא פחות וכן ברצונם הרב להשתתף בפעילויות השונות.
לא אוכל לחתום פרויקט זה מבלי לומר שנהניתי במהלך  ההתנסות. הגננת לדעתי מקסימה וסייעה לי כמו כן למדתי רבות מאופן ניהולה את הגן.
לסיכום עבודה זו מהווה עבורי חיבור כללי בין כל מה שלמדתי בלוינסקי במשך שלוש שנים האחרונות, מסודרת בתוך יחידת הוראה אחת. ההצלחה לפרויקט נתנה אותותיה בחוויה והלמידה שעברו ילדי הגן.
אני רוצה להודות לאנשים חשובים שעזרו לי לאורך כל הפרויקט תוכן עניינים:
נושא______________________________________________________________עמוד תקציר –4
מבוא –.5
שיקולים דיסציפלינאריים –  6-8
רקע
תיאורטי לסיפור המקרא –..    9-56                                           דמותו של נח –..        6-19
מרכיבי יסוד ספרותיים של המחצית הראשונה בסיפור המבול –.   19-23
            הוראותיו של ה' לנוח לעשיית תיבה       …  21-22
           התרחשות המבול ותוצאותיה       22-23
            תהליך הפסקת המבול ..
-..     23-26
מחצית שנייה-  מרכיבי היסוד הספרותיים של סיפור היציאה מן התיבה –… 27-30             שבע מצוות בני נח –  28-29
             הקמת הברית
29
             אות הברית ..30  סיפור המבול בעלילות גילגמש והשוואתו לסיפור המבול המקראי –
30- 33
לקחים ומסרים מפרשת המבול —
34-35
שיקולים פילוסופיים –36-41
שיקולים פסיכולוגיים -…
41-48      שיקולים דידקטיים —
49-54
סיכום  החלק התיאורטי …
55-56
חלק ב' חלק יישומי תוכנית התערבות —     57-70                   דרכי הערכת התכנון- אתגרים הצלחות ודרכי פתרון שננקטו – 70 מטרות היחידה+מטרת העל –.,-  71
הוראת היחידה- פרישת הפעילויות ,,-
72
חלק יישומי …
73-135
סיכום ומסקנות …136-137
ביבליוגרפיה ..137-138