הביטחון כגורם מרכזי המעצב את החברה הפוליטיקה, הכלכלה, סדר היום הלאומי ויחסי החברה בישראל מבוא
מקורות תפיסת המלחמה בישראל השפעת השואה בתפיסת המלחמה בחברה הישראלית השרשת התפיסה הפסיכולוגית של מלחמה בחברה הישראלית.
התפיסה הפסיכולוגית שהשתרשה בחברה הישראלית לגבי המלחמה.
מצב החירום המנטאלי השלכות מצב תפיסת המלחמה כמצב חירום מנטאלי על החברה הישראלית אחדות התפיסה הפסיכולוגית של המלחמה בחברה הישראלית.
התפתחות התפיסה הפסיכולוגית של המלחמה בחברה הישראלית והשפעתה על המשק.
התפיסה הפסיכולוגית של המלחמה בחברה הישראלית בעשורים האחרונים סיכום ודיון ביבליוגרפיה ת תפיסת המלחמה והביטחון בישראל הפך לגורם מרכזי המעצב את החברה הפוליטיקה, הכלכלה, סדר היום הלאומי ויחסי החברה במדינה.תפיסת מושג המלחמה הרווחת כיום ומאז הקמתה של מדינת ישראל בחברה הישראלית היא כי "בישראל שורר מצב חירום תמידי. זו איננה אבחנה ביטחונית או אמירה חברתית שנונה על הלך נפשם של תושבי המדינה."( יועז יובל,(2005)) אלא אבחנה של מצב פסיכולוגי. התפיסה הפסיכולוגית של המלחמה בחברה הישראלית הביאה לכך שהביטחון הפך לגורם מרכזי המעצב את החברה הפוליטיקה, הכלכלה, סדר היום הלאומי ויחסי החברה.
התחושה הפסיכולוגית של פחד קיומי במידה וישראל לא תצליח במלחמה הועברה לחברה הישראלית החל מבן גוריון.פדהצור ,(2007), מזכיר כי תחושת האיום ממלחמה של בן גוריון השוותה את מה שצפוי למדינת ישראל ע"י מדינות ערב עם השואה. כאשר ב-1963 מצרים סוריה ועיראק חתמו בקהיר על אמנה ערבית שקראה לאיחוד צבאי לשחרור פלשתין כתב בן גוריון לנשיא קנדי 1963
והשווה בין הנאצים לבין נשיא מצרים נאצר והוא טען כי נאצר אימץ את האידיאולוגיה הנציונאל סוציאליסטית של הנאצים.לדעת בן גוריון אם נאצר יצליח להביס את צה"ל לעם היהודי צפויה שנית סכנת קיום.