ממ"ן 12
שאלה 1:
התפתחות הזהות המינית הנשית והגברית על פי פרויד:
על פי פרויד לכל אדם יש מלכתחילה ובאופן מולד פוטנציאל לדו מיניות והמקור להבדלים הפסיכולוגיים בין המינים הוא בדרכים השונות של בנים ובנות לפתור את תסביך אדיפוס. תסביך זה המתרחש בשלב הפאלי, שלב בו האזור ההנאה הוא איבר המין, מתחיל בשני המינים באותה הדרך- כרוכים אחרי האם כמספקת הצרכים ודוחים את האב כמתחרה על תשומת ליבה ורגשותיה. הבן מפתח חרדת סירוס ופחד שהאב יפגע בו עקב רגשותיו לאם, הפחד הזה הוא שמוביל את הבן להתגברות על התסביך על ידי כך שהוא מדחיק את כמיהותיו המיניות כלפי האם ואת העוינות כלפי האב ובעצם נוצרת הזדהות עם התוקפן (האב) ונוצר אצלו האני העליון (המצפון והמוסר להתנהגות על פי מקובלות נורמטיבית).
אצל הילדה לעומת זאת פתרון התסביך לטענת פרויד הינו מסובך יותר, הבת חווה קנאת פין כאשר מגלה שחסר לה פין ושאיבר המין שלה נחות והיא מדמיינת שעברה סירוס ומאשימה את האם במצבה (הרי גם לה אין פין) ולכן מעתיקה את אהבתה מהאם אל האב (בעל האיבר אותו היא רוצה). מאווים אלה משתנים רק מעט עקב מגבלות המציאות ולפי פרויד היווצרות האני העליון אצל בנות לקוי והן נותרות חסרות כוח ועצמאות. לטענתו הבת אינה נוטה לנטוש את המשאלה לפין ולכן התסביך אצלה נפתר באיטיות ובא לידי ביטוי ביחסים תלותיים עם ההורים.
תאוריות פסיכואנליטיות המעבירות ביקורת על התאוריה של פרויד:
1. התאוריה של הורני- הורני סברה שאת ההבדלים הפסיכולוגיים בין המינים לא ניתן לייחס בלעדית לביולוגיה אלה גם לגורמים חברתיים ותרבותיים. הורני טענה שלנשים יש דווקא עליונות ברורה הרי לא רק שסביר יותר להניח שבנים יאמינו שגם לבנות יש פין כמו שלהם אלא גם שהם יחששו יותר מסירוס.