הפקולטה למדעי הרוח והחברה המחלקה ללימודי המזרח התיכון עבודת רפראט מסכמת דיר יאסין- בין אמת ומיתוס מספר קורס: 124.2.0182
שם הקורס: רצח עם ובניית אומה מבוא
בתחילת
1 948, הישוב היהודי בארץ ישראל היה שרוי במצב של מלחמה עם הערבים באזור. קרבות קשים ומרים התנהלו בכל רחבי ארץ ישראל של אז. הייתה זו מלחמת קיום, מלחמת עצמאות ומלחמה על הבית, בעבור שני הצדדים. המנדט הבריטי היה עתיד להסתיים במשפטים לחודש מאי באותה שנה, ובצד היהודי נערכו ליום הפינוי.  בד בבד, כוחות לא סדירים של הצד הערבי תקפו את התחבורה הציבורית בירושלים והטילו מצור על תושביה היהודים של העיר. מצבם של יהודי העיר היה בכי רע והישוב היהודי בארץ חש לעזרתם. הישוב היהודי עסק בעיקר במגננה ובמתן תגובות למתקפות הערביות.   בליל ה-1
לאפריל 1948, דוד בן גוריון ומטה ה"הגנה" החליטו על תחילתו של "מבצע נחשון", שמטרתו הייתה לתת עדיפות ראשונה במעלה להסרת הלחץ מירושלים.  במבצע נחשון היה   שינוי מהותי בדרך הלוחמה היהודית.
ישראל גלילי, שתפקד כראש המפקדה הארצית של "ההגנה" הסביר כי: “לא עוד הגנה מפוזרת, כי אם מתקפה מרוכזת, יציאה למבצעי כיבוש והתבססות". מעבר ממגננה להתקפה.             כחלק ממבצע נחשון, הייתה תכנית ד', שנועדה להבטיח את ההשתלטות על שטח המדינה היהודית (עליו הוסכם בתכנית החלוקה של האו"ם). כחלק אינטגרלי מהתכנית, ניתנה הוראה להרוס כפרים שיהיה קשה לשלוט עליהם, כך שהאויב לא יוכל להשתמש בהם כבסיסו.   במקרה של התנגדות מצד תושבי הכפר, יש להשמיד את הכוח ולגרש את האוכלוסייה אל מעבר לגבול המדינה. אלו הן ההוראות שנתן המטכ"ל לחטיבות ההגנה.  ההוראות שניתנו ללוחמים בשטח, השתנו בתוך שבוע מ" להימנע מהריסת בתי הכפר"  (2 באפריל) ל” למחות את הכפרים מעל פני האדמה" (9-11 באפריל). שינוי בהוראות שניתנו, היה פועל יוצא של הלקח שנלמד מכיבוש אל-קסטל.
               דיר יאסין נתפס ככפר שקט , אשר לא נתן יד ותמך בפעילות הצבאית הערבית. יתר על כן, נחתם הסכם "שכנות טובה", בעשרים לחודש ינואר, 1948,  בין אנשי הכפר לבין אנשי גבעת שאול הסמוכה. בהסכם הוחלט כי אנשי דיר יאסין יידעו את גבעת שאול, באם נמצאים בכפרם אנשים חמושים, אולם הסכמים מחד ומעשים מחד- ידיעות רבות מטעם מחוז ירושלים סיפרו על יריות מכיוון דיר יאסין וכן דיווחו על אימונים בנשק של כמה עשרות אנשים בכפר. כמו כן, בשני לחודש אפריל, כשבוע לפני התחלת הלחימה בכפר, נורו יריות מדיר יאסין לעבר השכונות היהודיות יפה נוף ובית הכרם.  רוב המקורות מספרים על דיר יאסין ככפר שקט ופחות אלים מכפרים ערבים אחרים,  ומציינים מקרים בודדים של ירי. מאידך,  החוקר מאת'יו הוגאן לא מזכיר את האירועים הנ"ל, אלא בוחר להביא ציטוט של יונה בן ששון, אחד ממפקדי ההגנה בירושלים, שטען כי לא נרשמה אף לא תקרית אלימה אחת בין אנשי דיר יאסין לבין היהודים.
            מטרת נייר זה היא לבחון מחדש את נושא “טבח דיר יאסין” ולנסות להבדיל בין האמת והמיתוס. ובכלל האם מה שארע בדיר יאסין הוא אכן טבח?  ההגדרה לטבח/ massacre, לפי מילון אוקספורד: an indiscriminate and brutal slaughter of many people  ובתרגום …