תוכן עניינים
                                                                                    עמוד מבא — 2-4
פרק ראשון: סקירה ספרותית – 5-18
       התפתחות החברה הישראלית — 5-10        ייצוגי הזר בקולנוע הישראלי: השוואה בין תקופות — 10-18
פרק שני: ניתוח סרטים העוסקים בייצוג הזר – 19-30        הקדמה 19-21
       "הוא הלך בשדות" 22-
5        "רכבת העמק" –
5 -27
       "אדמה משוגעת" – 27-30 דיון ומסקנות 30-34
ביבליוגרפיה 35-37
הייצוג הקולנועי של היחס לאחר: השוואה בין תקופות מבא ישראל הינה מדינה אשר אוכלוסייתה נבנתה עם השנים מתוך עליות של יהודים מקהילות שונות ברחבי העולם, לעיתים קהילות מרוחקות אשר מאות שנים היו נפרדות האחת מהשנייה. קהילות אשר חוו היסטוריה כללית ויהודית אחרת, ואשר הושפעו מתרבויות שונות. קיבוצם של קהילות כה שונות במדינה אחת חייב מחד סובלנות של הזרם המרכזי ושל "הותיקים", אך מאידך התנאים הביטחוניים והכלכליים של המדינה הצעירה חייבו, כ"צו השעה", את פיתוחה של חברה אחידה אשר תהיה עסוקה בטיפוח דמויות ונרטיביים שישרתו את המטרה העיקרית והחשובה ביותר- שמירה על ביטחון המדינה.
לשם כך היה צורך באחדות לאומית, ובטיפוח רעיונות אשר ישמרו על האופי הציוני של המדינה הצעירה, כך שיטופחו צעירים אשר ירצו להילחם על המולדת ולתת נפשם למען מטרה זו. כך הושמו הצידה ערכים כגון קבלת הזר, הכלת צרותיו וקשייו, וטופחו מאידך ערכי הצבר נושא הנשק, האמיץ הנלחם על המולדת בכל מחיר.
יחד עם זאת, "צרכי השעה" של המדינה הצעירה יכולים היו אומנם לדחוק הצידה את צרכיהם של העולים החדשים ושל אחרים שלא הצליחו להשתלב בזרם המרכזי, אך לא יכולה היתה לתת מענה אמיתי לצרכי הפרטים הללו, וכך אלו הדחיקו את כאבם ונשאו בנטל הלאומי, אך מאוחר יותר עם עמידתה על הרגליים של המדינה הצעירה, החלו לצוץ ולעלות מחדש אותם כאבים מודחקים, אשר התפתחו לשיח חדש בתודעה החברתית- ישראלית.
עבודה זו עוסקת באותו שיח חברתי- לאומי של היחס לאותו זר ושונה, שלא הצליח למצוא את מקומו בזרם המרכזי של החברה הישראלית. עבודה זו תבחן כיצד בא לידי ביטוי היחס לזר בחברה הישראלית בקולנוע, ככלי אומנותי המשקף את רעיונות התקופה, המסוגל למתוח ביקורת, להאיר ולהעיר על נרטיבים חברתיים קיימים בהווה וכאלו שהתקיימו בעבר.  בהתאם לכך נושא המחקר הוא:
"הייצוג הקולנועי של היחס לזר: השוואה בין תקופות".
כך, מטרת העבודה הנוכחית לבחון כיצד בא לידי ביטוי היחס לזר בחברה הישראלית- קיבוצית בסרטי קולנוע משלוש תקופות שונות, החל מתקופת קום המדינה ועד שלהי המאה ה-20. המתודולוגיה המחקרית תסתייע בהגדרתם של חוקרים שונים המאפיינים את ההתפתחות והשינויים שחלו במבנה החברה הישראלית.  בעבודה יילקחו בחשבון לא רק התקופות בהם עוסקים הסרטים, אלא ובעיקר, את הזמן בו הופקו הסרטים, שכן אפשר לחשוף בהם שיח ואידיאולוגיה שרווחו אז בחברה. יבלונקה (1998), שפירא (1977) וגוטווין (1998), מתייחסים לשינויים אשר עברה החברה הישראלית, כאשר נקודות הזמן העיקריות הן הקמת המדינה (הצבר האמיץ מול ניצול השואה שהלך כצאן לטבח ואחרים שאינם חלק מהמלחמה הציונית)- משפט אייכמן (חשיפת זוועות השואה)- מלחמת יום כיפור ("הצבר היחף מוכה ומורם ידיים")- ושנות התשעים והעלייה הגדולה. נקודות זמן אלו מציינות מעבר שינוי התפקחות מבחינה חברתית במדינת ישראל. חוקרים אלו מתייחסים למעבר בין התקופות הללו כמעבר בין חברה קולקטיבי סטית לחברה אינדיבידואליסטית, מעבר מחברה קיבוצית לחברה עירונית וכדומה. כאמור, העבודה הנוכחית תשתמש בטרמינולוגיה ובהבחנות של חוקרים אלו על מנת להאיר על סרטי קולנוע מתקופות שונות בבחינת היחס לזר בחברה הישראלית. סרטים אלו אומנם מתרחשים בקיבוץ אך המיקום הגיאוגרפי משמש כדימוי אלגורי של החברה הישראלית. מעבר לכך, קדם (2007) במאמרו "מייצוג לריזום בסרט אדמה משוגעת" (אחד הסרטים אשר ינותחו בעבודה) מתייחס לשינויים שחלו בסרטים על הקיבוץ מראשית המדינה ועד ימינו כשינוי באידיאולוגיה, במעבר מעיסוק באידיאולוגיה הציונית לייצוג האידיאולוגיה האינדיבידואליסטית, השונה במהותה. בנוסף הוא כותב כי סרטי שנות השמונים אשר עוסקים בחברה הישראלית שונים במהותם מסרטי שנות החמישים והשישים, בכך שהם פתוחים יותר לביקורת כלפי אותה חברה בדיוק. ביקורת זו באה לידי ביטוי בכך שמדובר בסרטים אשר עוסקים בתקופה ובמקום דומים, לרוב בקיבוץ של העשורים הראשונים לקום המדינה, אשר עסוק היה בטיפוח ערכים קולקטיביסטיים ושכח את אותו פרט אלמן, זקן, נכה או זר. כך הקולנוע של ראשית המדינה היה עסוק בהאדרת אותם ערכים קולקטיבי סטים, ואילו הקולנוע המאוחר יותר מדגיש את הביקורת על אותם ערכים, או ליתר דיוק את המחיר ששילמו אנשים, קהילות, על מזבח ה"קולקטיב".
עבודה זו תתייחס להיבטים השונים של עניין זה, כיצד באים לידי ביטוי ייצוגים ציוניים בסרטי ראשית המדינה, למול ייצוגים אחרים בסרטים מאוחרים יותר, תוך שימוש במונחים ובגישות של סוציולוגים אשר בחנו שינויים שחלו בחברה הישראלית.
בהתאם לכך שאלת המחקר הינה: האם וכיצד באים לידי ביטוי בשלושת סרטים- "הוא הלך בשדות" (אסי דיין, 1967), "רכבת העמק" (יונתן פז, 1989), "אדמה משוגעת" (דרור שאול, 2005), הדנים ביחס החברה הקיבוצית לזר, השינויים שהתחוללו בחברה הישראלית מקום המדינה ועד המאה ה-21 בסרטים?