בחינת תאימות הממצאים הארכיאולוגים לאיסור "לא תעשה לך פסל וכל תמונה" מבא בעשרת הדברות בספר שמות, נאמר בדיבר השני: "לא תעשה לך פסל וכל תמונה אשר בשמיים ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר במים מתחת לארץ" (שמות, כ,
3 ). בספר דברים ישנה חזרה על איסור זה עם דגשים מסוימים: "לא תשתחווה להם ולא תעבדם כי אנוכי ה' אלוקיך" (דברים, ה, 9). כלומר, לא רק איסור עשייה אלא גם איסור עבודה זרה. בהמשך הספר אף מוסיף הכתוב: "ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה תועבת ה' מעשה ידי חרש ושם בסתר וענו כל העם ואמרו אמן" (דברים, כו, משפטים). פסוק זה מבהיר עד כמה חמור מעשה העבודה הזרה. כאשר ירד משה רבינו מן ההר עם לוחות הברית, ומצא את עגל הזהב, הוא כה הזדעזע מכך עד ששבר את הלוחות ועלה בשנית להר, דבר הממחיש היטב את המשמעות החזקה של חטא העבודה הזרה. יחד עם זאת, בהמשך מספר לנו הכתוב על מעשה נחש הנחושת שעושה משה לפי פקודת האל. בהמשך ישנו גם תיאור של כרובי הזהב אשר עיטרו את ארון הברית שהוצב לא פחות ולא יותר- בקודש הקודשים בתוך המקדש. נראה כי מחד ישנו איסור חמור בנוגע לעשיית פסל ותמונה, ומאידך אנו רואים כי במקרים מסוימים ישנה הבלגה על כך, או התייחסות למעשי פיסול מסוימים באופן אחר.
מטרת העבודה לבחון את האמונה הרווחת בקרב יהודים בתקופת המשנה והתלמוד בנוגע ל"לא תעשה לך פסל וכל תמונה", וכיצד תפיסות אלו באות לידי ביטוי בממצאים הארכיאולוגיים האומנותיים השונים הפזורים ברחבי הארץ.