סמינריון בעבודה סוציאלית-נטילת סיכונים כללית ונהיגה מסוכנת בגיל ההתבגרות:

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח , , , ,
שנת הגשה 2010
מספר מילים 28059
מספר מקורות 100

תקציר העבודה

נטילת סיכונים כללית ונהיגה מסוכנת בגיל ההתבגרות:
תרומתם של חרדת מוות וסגנון התקשרות עבודה זו מוגשת כחלק מהדרישות לשם קבלת תואר מוסמך                                                                                                            תשע"א                                                         תוכן עניינים
עמוד תקציר בעברית ..א מבוא –.1                   הקדמה –1                   נטילת סיכונים כללית בגיל ההתבגרות –..1                  נהיגה מסוכנת בקרב מתבגרים -…5                  חרדת מוות -9
            תיאורית ההתקשרות -.14     תכנון המחקר הנוכחי והשערותיו -19     שיטה –…22                 נבדקים –22                 כלים 23                 הליך 26     תוצאות –.28
דיון .44
            מעורבות בהתנהגויות מסוכנות כאורח חיים -44
            הקשר בין נטילת סיכונים ונהיגה מסוכנת לבין חרדת מוות –…45
            תפקידה של מערכת ההתקשרות בתהליך האינדיבידואציה השני והקשר לנטילת סיכונים כללית ונהיגה מסוכנת -..51
הקשר בין חרדת מוות למערכת ההתקשרות ותפקידה הממתן בנטילת סיכונים53
תרומתם של משתנים דמוגרפיים למשתני המחקר –56
מגבלות המחקר והצעות למחקרי המשך –59
            סיכום והשלכות יישומיות של ממצאי המחקר .60 רשימת מקורות .62   נספחים            –.78                נספח
1 :            השוואת התפלגויות נבדקי המחקר עם ובלי רישיון –.78
נספח 2: שאלון נטילת סיכונים כללית –..79                 נספח
3 : שאלון לבדיקת רצייה חברתית –83                  נספח
4 :            שאלון נטילת סיכונים בנהיגה –85                  נספח 5:            שאלון לבדיקת דפוסי התקשרות -.88                  נספח
6 :            שאלון חרדת מוות לא מודעת, בדיקת זמני תגובה –..89                  נספח 7: שאלון פחד ממוות אישי …90 נספח 8: שאלון דמוגרפי .92
נספח 9: תוצאות ספציפיות עבור נטילת סיכונים בתחום של חומרים פסיכו- אקטיביים -94       Abstract -I רשימת הלוחות והתרשימים                                                                                                                                          עמוד לוח 1: התפלגות נבדקי המחקר על פי מאפיינים דמוגרפים קטגוריאליים 22
לוח 2: התפלגות נבדקי המחקר על פי משתני נהיגה קטגוריאליים –23
לוח 3: מתאמי פירסון בין חרדת מוות ברמות המודעת והלא מודעת לבין נטילת סיכונים כללית ונהיגה מסוכנת -28
תרשים 1: קשר פראבולי בין חרדת מוות ברמה המודעת במימד הבין-אישי לבין נטילת סיכונים כללית …29
תרשים 2: קשר פראבולי בין חרדת מוות ברמה המודעת במימד התוך-אישי לבין נטילת סיכונים כללית …30 תרשים 3: קשר פראבולי בין חרדת מוות ברמה המודעת במימד התוך-אישי לבין נהיגה מסוכנת .31
לוח
4 : מתאמי פירסון בין סגנון התקשרות לבין נטילת סיכונים כללית ונהיגה מסוכנת–32
לוח 5: מתאמי פירסון בין חרדת מוות ברמה המודעת והלא מודעת לבין סגנון התקשרות-..33
לוח
6 : נטילת סיכונים כללית ונהיגה מסוכנת על פי מגדר -..34
לוח 7: נטילת סיכונים כללית ונהיגה מסוכנת על פי מצב משפחתי של ההורים -…35
לוח 8: חרדת מוות מודעת וסגנון התקשרות על פי מגדר –36
לוח 9: מקדמי הרגרסיה ההיררכית להסבר השונות של נטילת סיכונים כללית ונהיגה מסוכנת.39
תרשים 4: אינטראקציה בין מימד ההימנעות בהתקשרות לזמינות מחשבות על מוות להסבר השונות של נהיגה מסוכנת -.42
תרשים 5: אינטראקציה בין מגדר לוותק ברישיון נהיגה להסבר השונות של נהיגה מסוכנת-42
לוח 10: מתאמי פירסון בין חרדת מוות ברמה המודעת והלא מודעת, סגנון התקשרות ורצייה חברתית לבין נטילת סיכונים הקשורה לחומרים פסיכו-אקטיביים –95
תרשים 6: קשר פראבולי בין חרדת מוות ברמה המודעת במימד התוך-אישי לבין נטילת סיכונים בתחום של חומרים פסיכו-אקטיביים -96
לוח 11: נטילת סיכונים בתחום של חומרים פסיכו-אקטיביים על פי מגדר 97
לוח 12: נטילת סיכונים בתחום של חומרים פסיכו-אקטיביים על פי מצב משפחתי של ההורים97
לוח 13: מקדמי הרגרסיה ההיררכית להסבר השונות של נטילת סיכונים בתחום של חומרים פסיכו-אקטיביים …99
תקציר נתונים מהעולם ומישראל מגלים כי תקופת ההתבגרות מאופיינת בשיעור הגבוה ביותר של נטילת סיכונים בהשוואה לקבוצות גיל אחרות. נתונים אלו מראים גם, כי מרבית שיעורי המוות והחולי של מתבגרים קשורים לנטילת סיכונים (הראל, מולכו, וטילינגר, 2003; CDC, 2008), כאשר נהיגה מסוכנת הינה גורם המוות מספר אחד בגיל זה (NHTSA, 2003). עד היום נחקרו בהקשר לנטילת סיכונים מניעים רבים המתייחסים לגורמים אישיים-פנימיים ולגורמים סביבתיים. מטרת המחקר הייתה לעמוד על המנגנונים העומדים בסיסם של המניעים לנטילת סיכונים – הן כללית והן ספציפית לנהיגה – בקרב מתבגרים על ידי בדיקת תרומתה של חרדת המוות ותפקידה הממתן של מערכת ההתקשרות בוויסות חרדת המוות.
על סמך הידע הקיים, שוער כי יימצא קשר חיובי בין המעורבות בהתנהגויות מסוכנות כלליות למעורבות בנהיגה מסוכנת ובין חרדת מוות בשתי רמות המודעות (מודעת ולא-מודעת) לבין מעורבות בהתנהגויות מסוכנות כלליות ובנהיגה מסוכנת. כמו כן, שוער כי יימצא קשר חיובי בין סגנונות התקשרות לא בטוחים – נמנע וחרד – לבין התנהגויות מסוכנות כלליות, כאשר עבור נהיגה מסוכנת, שוער כי רק סגנון התקשרות נמנע יימצא קשור באופן חיובי. עוד שוער כי יימצא קשר חיובי בין סגנון התקשרות חרד לבין חרדת מוות בשתי רמות המודעות, כאשר עבור סגנון התקשרות נמנע יימצא קשר שלילי עם חרדת מוות מודעת וקשר חיובי עם הרמה הלא-מודעת של חרדת מוות. לבסוף, שוער כי לסגנון ההתקשרות יימצא תפקיד ממתן בקשר בין חרדת מוות לבין נטילת סיכונים כללית ובזמן נהיגה, כך הקשר בין חרדת מוות לבין נטילת סיכונים כללית ובזמן נהיגה יהיה חזק יותר בקרב בעלי התקשרות חרדה יותר מאשר בקרב בעלי התקשרות חרדה פחות. הקשר בין חרדת מוות לבין נטילת סיכונים כללית יהיה חזק יותר בקרב בעלי התקשרות נמנעת יותר מאשר בקרב בעלי התקשרות נמנעת פחות.  במחקר השתתפו 171 בני נוער יהודים, מתוכם 1
5 בעלי רישיון נהיגה, לאחר תקופת הליווי. המשתתפים –  95 גברים ו-76
נשים בגילאים 17-20 – התבקשו לענות על שאלונים ממוחשבים למילוי עצמי במהלך יום הלימודים. הנבדקים ענו ראשית על שאלוני נטילת סיכונים כללית ורצייה חברתית, לאחר מכן ענו על שאלון נטילת סיכונים בנהיגה ועל שאלון התקשרות. אחר כך ביצעו משימה מילולית שנועדה לבדיקת זמינות מחשבות על מוות, מילאו תשבץ פשוט כפעילות הפוגה בין השאלונים הקשרים למוות ולבסוף ענו על שאלון פחד ממוות אישי ועל שאלון דמוגרפי. נבדקים אשר אין ברשותם רישיון נהיגה, ענו על השאלונים שפורטו לעיל, מלבד על שאלון נטילת סיכונים בנהיגה. ממצאי המחקר הצביעו על קשר חיובי חזק בין נטילת סיכונים כללית לנהיגה מסוכנת; על קשר פראבולי בין המימד הבין-אישי והתוך-אישי של חרדת מוות מודעת לבין נטילת סיכונים כללית, כאשר עבור נהיגה נמצא קשר לא ליניארי עם המימד התוך-אישי; על תרומה חיובית של התקשרות נמנעת לנטילת סיכונים כללית ובזמן נהיגה; על קשר חיובי בין התקשרות חרדה לבין המימד הבין-אישי והתוך-אישי של חרדת מוות מודעת. עוד נמצא כי בקרב הגבוהים בהימנעות, ככל שיש זמינות גבוהה יותר של מחשבות על מוות, הם מאופיינים בפחות נהיגה מסוכנת.
מחקר זה הינו בין המעטים שעסק בקשר הראשוני בין חרדת מוות לבין התנהגויות מסוכנות, וייחודי בבדיקת חרדת מוות בשתי רמות המודעות (מודעת ולא-מודעת). יתרה מזאת, המחקר עסק הן בנטילת סיכונים כללית והן בסיכונים ספציפיים הנוגעים לנהיגה. ממצאי המחקר הנוכחי הצביעו על זיקה בין חרדת מוות לבין נטילת סיכונים ובזמן נהיגה בגיל ההתבגרות, שיש לקחת בחשבון בבואם של אנשי מקצוע במגע עם מתבגרים.  מבחינה יישומית, המחקר עשוי לסייע במישור הקהילתי-חינוכי בבניית תוכניות הסברה ומניעה ובמישור הקליני בטיפול בבני נוער המעורבים בהתנהגויות מסוכנות. לרוב, נושא המוות הוא נושא מפחיד שאנשים נמנעים לדבר עליו למרות מרכזיותו בגיל ההתבגרות. יחד עם זאת, הממצאים מעידים על כך כי עיבוד נאות של נושא המוות בגיל ההתבגרות יכול לסייע בוויסות העוצמות של חרדת המוות ובכך גם עשוי להוריד את השיעורים הגבוהים של נטילת סיכונים בגיל זה.