דמיון מנופח תוכן עניינים
א.      מבוא
ב.     רקע
ג.      מדוע אירועים מסוימים נחרטים בזיכרון יותר מאחרים? ד.     תהליך הבנה, עיבוד ואחסון של אינפורמציה בזיכרון ה.     זיכרון של מקור חיצוני-ממשי וזיכרון פנימי- מדומיין ו.       הפעלת תהליכי קוגניציה בהעלאת מקור הזיכרון ז.        בלבול בין זיכרון של אירוע מדומיין וזיכרון של אירוע מציאות ח.    זיכרון אירועים שגרתיים וזיכרון אירועים לא שגרתיים/ביזאריים ט.     חזרות י.        דיון יא. שיטה יב.  הליך:
יג.   תוצאות יד.  רשימת מקורות אירועים בלתי שיגרתים, בולטים ומוזרים הם אירועים ביזאריים וההשערה שלנו, בהסתמך על המודל של ( 1970) Johnson, היא כי כאשר פריט הוא ביזארי ולכן הוא בולט, הרי הוא יהיה נזכר טוב יותר, ואז צפוי עבורו יותר ניפוח דמיון מאירוע שגרתי.
כמו כן כי אירועים מדומיינים כוללים יותר מאפיינים על פעולות קוגניטיביות בזיכרון, ומאפיינים אלה משמשים כדי להבחין בינם לבין אירועים אמתיים.
 אם כך, ככל שקשה יותר לדמיין פריט, כך הזיכרון שלו יכלול יותר פרטים על פעולות קוגניטיביות, וכך יהיה קל יותר לזהותו כפריט מדומיין.
ההשערה במחקר הייתה כי יתקבל יותר ניפוח דמיון בפעולות בלתי שגרתיות יחסית לפעולות שגרתיות.
על פיJohnson,(2005)  בעשרות השנים האחרונות התרחשה התעניינות ניכרת בטבעו של מקור הזיכרון –" "source memory והיא העלתה על הפרק את השאלה מדוע קיים קשר כה משתנה בין המדדים של מקור הזיכרון ובין מדדי זיכרון אחר. על פי תיאורית SMF- "source monitoring" framework (ראה להלן) התשובה לשאלה זו מושרשת ברעיון לפיו כל המטלות הקוגניטיביות שהן מתבססות על אותה המערכת של תהליכים קוגניטיביים. לפיכך, כששתי מטלות שואבות בעיקר מתהליכים קוגניטיביים זהים סביר ביותר שיהיה ביניהם מתאם וכשאינן שואבות מתהליכים קוגניטיביים זהים כאלו לא נצפה כי יהיה ביניהן מתאם,Johnson,(2005) .
המשך השיקול כאן הוא כי משום עצם המורכבות שבריבוי המטלות הקוגניטיביות המופעלות הרי שלעיתים קרובות ההרכב המדויק של תהליכי הרכיבים המעורבים בתהליך אינו מוגדר ומבודל ויתכן מצב שבו לאותה המטלה יגויסו רכיבי עיבוד בשילובים שונים, בהתאם למהותה. כלומר, תיאורית הSMF מציעה כי ההסבר לזיכרון של אירוע מסוים כרוך בהבנת אוסף של תהליכים קוגניטיביים, Johnson,(2005)  .