מטלת מנחה (ממ"ן)
1 1 – הקורס:
10611 – מבוא למחשבה מדינית חומר הלימוד למטלה:
מבוא
(מאמרו של מלפורד סיבלי), אפלטון, אריסטו:
מאמרי מקור, מאמרי פרשנות והפרקים הרלוונטיים ממדריך הלמידה.
שאלה
1 במאמר של מלפורד סיבלי "מחשבות ואידיאולוגיות מדיניות:
תולדות המחשבה המדינית" (מקראה כרך א), מוצגות סוגיות ודילמות מרכזיות המעסיקות הוגים משחר ימיה של המחשבה המדינית, ביניהן ארבע הסוגיות הבאות:
א.
סוגיית החירות ומשמעותה.
ב.
סוגיית החובה המדינית של הפרט לקהילה.
ג.
סוגיית החוק ומקורותיו.
ד.
מי שולט בפועל ומי צריך לשלוט?

2 0 נקודות)  א. הגדירו והסבירו, במילותיכם, כל אחת מארבע הסוגיות המוזכרות לעיל. ) אילו מבין ארבע הסוגיות רלוונטיות, לדעתכם, לדיון וניתוח בימינו?
נמקו! משפטים נקודות) ב.
במסגרת תחום המחשבה המדינית אנו עוסקים בהבנה של רעיונות מדיניים ) ובפירוש של כתבים, שחלקם נכתב לפני כ-
2 000 שנה ויותר.
מהם, לדעתכם, הקשיים והבעיות הנובעים מעיסוק בתפיסות מדיניות שנהגו לפני מאות שנים?
נמקו! : הנחיות לשאלה
1 מטרתה של שאלה זו היא, בין היתר, לתת ביטוי לחשיבה העצמית שלכם.
רצוי ומומלץ להיעזר במאמר של סיבלי, כדי לאתר את הסוגיות והדילמות האמורות.
עם זאת, יש להקפיד לעבד ולנסח את התשובה באופן עצמאי, ולהימנע מהעתקה ישירה של תכנים מהמאמר.
14
3 0 נקודות)  ) שאלה 2
אפלטון פותח את דיונו במדינה האידיאלית, באחד מן הידועים במשליו, המוכר גם בשם "משל האותיות הגדולות והקטנות".
קראו בעיון את המשל וענו על השאלות שאחריו:
"הבעיה שאנו ניגשים אליה איננה ענין של מה בכך, אלא, כמדומני, דרוש לה אדם שראייתו חדה.
ומאחר שאין הדבר לפי יכולתנו, סבורני" , אמרתי, "שעלינו לנהוג בחקירתו כאנשים שראייתם אינה טובה ביותר, ונצטוו לקרוא ממרחק רב אותיות קטנות; והנה אחד מהם שם לב לכך, שאותן האותיות עצמן מצויות גם במקום אחר, שם הן גדולות יותר, וכתובות על לוח גדול יותר:
הרי דומני שזאת תהיה להם מציאה של מזל טוב, כשתחילה יוכלו לקרוא את הללו, ולאחר מכן יתבוננו בקטנות יותר, אם הן אותן האותיות כמו אלו".
"בוודאי" אמר אדימאנטוס. "אבל מה הצד השווה לשיטה זו, סוקראטס, שאתה מוצא בחקירת הצדק?" "אגיד לך", אמרתי, "צדקה, אומרים אנחנו, מצויה באדם אחד, ומצויה במדינה שלימה?" "בוודאי" אמר הלה.
"וכי אין מדינה דבר גדול יותר מאדם אחד?" "גדול יותר" אמר.
"ייתכן, אפוא, שבמידה מרובה יותר תימצא צדקה בדבר הגדול יותר, ותהא קלה יותר לתפיסה. ובכן, אם רוצים אתם בכך, נבקש אותה קודם במדינות, לעמוד על טיבה.
ולאחר מכן נעיין בה בכל פרט ופרט, ונמצא בצורה הקטנה את דמיונו של מה שגדול יותר" "דומני", אמר, "שדברי טעם אתה אומר".
"ואם במדינה מתהווית", אמרתי אני, "נתבונן בשיחנו, כלום לא נראה גם את צדקתה ורשעותה בהתהוותן?" "אולי", אמר הלה.
"ונוכל לקוות שאגב כך נראה את מבוקשנו ברווחה יתירה?" "יתירה בהרבה" ( (פוליטיאה ב
3 68 ג-
3 69 א, ליבס ב
2 16-2משפטים משפטים נקודות) א.
הסבירו את הקשר בין "משל האותיות הקטנות והגדולות" לבין תפיסת ) הצדק והדרך הראויה לבירור טיבו של הצדק, על- פי אפלטון?
משפטים נקודות) ב.
תארו, בקיצור, את עקרונות הסדר המדיני הצודק עליהם מושתתת המדינה ) האידיאלית על-פי אפלטון.
35 נקודות) ) שאלה
3 תארו והסבירו את החוקיות התיאורטית (המתודולוגיה) המאפיינת את הגותו של אריסטו, והמהווה תשתית להבנתו ולניתוחו את המדינה.
: הנחיות לשאלה
3 השאלה מתמקדת בהיבטים המתודולוגיים והתיאורטיים העומדים בבסיס משנתו של אריסטו.
כלומר, בדרך החשיבה של אריסטו, בשיטת החקירה והניתוח שלו ובעקרונות היסוד הכלליים העומדים ביסוד הגותו, ומנחים את דרך חקירתו והבנתו את הטבע והידיעה האנושיים.
בתשובה לסעיף זה, יש להתייחס להיבטים אלה בלבד ולא לתכני משנתו של אריסטו.
* הסבר נוסף למונח "מתודולוגיה", תוכלו למצוא באתר הקורס, בדף "הבחנה בין מתודולוגיה לתכנים" הנמצא בעץ הנושאים תחת כפתור "עזרי לימוד".
ממן 11
קורס 10611- מבוא למחשבה מדינית שאלה 1:
סעיף א :
בסעיף זה נגדיר את הסוגיות בהן עוסק מלפורד ולאחר מכן נדון ברלבנטיות שלהן לימינו :
1. סוגיית החירות – סוגיה זו דנה מהו החופש והחירות עליהם אנו מדברים כאשר אנו מדברים על החופש בתולדות המחשבה המדינית – ישנן הגדרות שונות למושג זה כאשר ההגדרות העיקריות שלוש הן : הרצון הינו חופשי ללא הגבלות , החופש הינו האפשרות לכל פרט לעשות כל שיחפץ , החופש הינו מצב בו הרכיבים השליליים באדם כפופים לרכיבים הגבוהים שלו וכך מאפשרים לו חופש אמיתי לעשות מה שראוי שיעשה . תפיסה זו של חירות חשובה ביותר על מנת להבין מהו אדם חופשי וכיצד המדינה או הפוליטיקה צריכים וראויים לדאוג לחופש פרט וכלל מעין זה . לסוגיה זו השלכות משמעותיות על הזיקה בין הפרט לבין הכלל במערכות המדיניות וכן במערכות בין מדינות שונות . נכון. הסוגיה למעשה דנה במשמעות החירות, היקפה, דרכי מימושה וכדומה.
–