סיכום לבחינה בשיטות מחקר יחידה 1
משתנה בלתי תלוי – מב"ת – מסביר תופעה, סיבה או גורם כלשהו.
משתנה תלוי – מ"ת – המוסבר, התוצאה.
דוגמא: שכרם של הגברים גבוה משכרם של הנשים  —< מב"ת – מין  ;  מ"ת – רמת ההכנסה מחקר מתאמי – מצב בו לחוקר אין שליטה במחקר. מחקר ניסויי – מצב בו החוקר מתערב במחקר ומפעיל מניפולציה. מחקר ניסויי בודק את הקשר הנסיבתי בין משתנים. ההגדרה האופרציונאלית היא זו שקובעת את מערך המחקר: אם מדובר בהגדרה אופרציונאלית נמדדת ולחוקר אין השפעה על תוצאות הניסוי, מדובר במערך מחקר מתאמי. אם החוקר הפעיל מניפולציה מדובר במערך מחקר ניסויי. סוגי קשרים: B         A - קשר ישיר / סיבתי. B        C        A - קשר מתווך. בלי קיומו של C לא יתקיים B. מדובר בשרשרת של קשרים.       A C                   - קשר מזויף. בפועל אין קשר בין A ל B, לדוגמא: C - קשר בין ידע מתמטי למידת                   B        בפועל מידת נעליים וידע מתמטי הן פונקציות של גיל, ככל שגדלים יותר כך                             רוכשים ידע מתמטי נרחב יותר וכן גדלה מידת הנעליים לכן יש כאן קשר מדומה. B         A בתנאי C – מדובר במצב בו ישנו קשר רק אם Cמתקיים, למשל, אם עשיתי עבירת                            תנועה (A) אקבל דוח (B) רק בתנאי שיש שוטר שרואה זאת (C). יחידה 2 – דגימה מקרית אוכלוסיית מחקר – קבוצה מסוימת של אנשים. מסגרת הדגימה – בכדי שלכולם תהיה היכולת להיבדק, מסגרת הדגימה צריכה להיות שווה לאוכלוסיית המחקר. מדגם – מדובר בקבוצה קטנה, אשר במידה והיא מייצגת את האוכלוסייה, המסקנות שיוסקו לגביה יוכלו להיות רלוונטיים לאוכלוסיה כולה. קיימות 4 שיטות לדגימה מקרית: דגימה אקראית פשוטה: יש צורך לבדוק מהו גודל המדגם הרצוי וכיצד לדגום. במקרה זה דוגמים על פי טבלת מספרים אקראיים כך שלכל אחד יש סיכוי שווה להיבחר. במקרה זה, ככל שהמשתנה הנחקר הומוגני יותר באוכלוסיה, כך נצטרך מדגם קטן יותר. אם התופעה הנחקרת היא הטרוגנית באוכלוסיה, נצטרך מדגם גדול יותר. דגימה אקראית שיטתית: גם כאן יש צורך לקבוע מהו גודל המדגם הרצוי ולבצע דגימה. בנוסף, יש צורך לקבוע את יחס הדגימה – היחס שבין גודל מסגרת הדגימה לגודל המדגם. אם במסגרת יש 2000 אנשים ובמדגם יש 100 נבדקים, היחד הוא 1:2. בדגימה שכזו בוחרים באופן אקראי את הנבדק הראשון ולאחר מכן קופצים ע"פ היחס, כלומר במקרה זה קפיצות של 20 עד שידגמו 100 אנשים. קיימים שני מקרים בהם לא נשתמש בשיטת דגימה זו: א.      כאשר מדובר ברשימה מחזורית, רשימה מסודרת. ב.      כאשר מסגרת הדגימה ממוינת ע"פ משתנה רלוונטי למחקר, למשל ע"פ סדר הא'-ב', תאריכי לידה וכו'. דגימת שכבות פרופורציונאלית – מדובר בדגימה שנבצע כאשר חשוב לנו לקבל ייצוג מדויק של האוכלוסייה (למשל חיזוי תוצאות בחירות). במקרה שכזה המדגם יבנה באופן פרופורציונאלי להתפלגות משתנים רלוונטיים באוכלוסיה (מין, דת, גיל, מקום מגורים וכו'). דגימת אשכולות – מדובר במצב בו מסגרת הדגימה חסרה וחלק מהאוכלוסייה לא מיוצגת (למשל מי קרה ספר מסוים). במצב שכזה דוגמים רשימת קוראים בכמה מקומות ומתייחסים לכל רשימה כספריה: דוגמים בתוך כל רשימה את כל האנשים ולאחר מכן עובדים דוגמים מכל רשימה מדגם של אנשים. במידה והאשכולות הטרוגניים דוגמים כל אשכול ובתוכו מעט אנשים. במידה והאשכולות הומוגניים, דוגמים מעט אשכולות ובתוך כל אשכול הרבה נדגמים. כיצד בוחרים בשיטה המתאימה: משתמשים במחקרים קודמים שבוצעו על אותו הנושא. מבצעים פיילוט, מחקר על חלק מהנתונים ואם הוא טוב מבצעים על כל האוכלוסייה. טועים בבחירה. יחידה 3 – סולמות מדידה קיימים 4 סולמות מדידה:...